ניתוח תוכן

בעקבות הפגישה עם המנחה , החלטתי לנתח כ20 מילים מעולם התקשורת (וכמובן שישנן עוד הרבה מילים מתחומים אחרים שנלקחו מהן מילים לועזיות). בטבלה שהכנתי לקחתי את אותן מילים בתעתיק לעברית,המילה המקורית (בלועזית) והחלופה(או שאינה נמצאה  חלופה) לה בעברית.

תעתיק בעברית	המילים באנגלית	השימוש בעברית
שואו	show	מופע
פאב	pub	בר, בית מרזח מסבאה
ספין	spin	סחריר
דיסק	disc	תקליטור
מדיה	media	אמצעי תקשורת
דייט	date	פגישה
טרנס	trance	חוסר תודעה
סינימטק	Cinémathèque	אין חלופה בעברית
פריים	frame	חלונית
סמול טוק	Small talk	אין חלופה בעברית
ספיישל	special	מיוחד
סטטיסט	statistical	ניצב
סאונד	sound	נשמע,קול
מדיום	medium	אמצעי תקשורת (כמו מדיה)
טוק שואו	Talk show	תוכנית אירוח
טון	ton	סגנון דיבור
ווינר	winner	מנצח,זוכה
אודישן	audition	מבחן בד
רייטינג	rating	מידרוג
רקורד	record	רשומה

מופע(show)-מעשה -ההופעה,שלב בהופעה הופעת שחקן על הבימה.

פאב(pub)-מקום לשתיית משקאות אלכוהוליים

ספין(spin)- (בתקשורת) הַסְטָיָה; סַחְריר; הסטה מניפולטיבית של תשומת הלב התקשורתית - ובעקבותיה הציבורית - מעניין אחד למשנהו (לשם התחמקות; תעלול בשיח פוליטי

דיסק(disc)-דיסק אופטי עגול המשמש לאחסון מידע

מדיה(media)- שם כולל לאמצעי התקשורת (עיתונים, רדיו וטלוויזיה)

דייט (date)-שם פעולה של פָּגַשׁ: חבר בדרך מקרה או לאחר תיאום מראש

טרנס(trance)-מצב הדומה לתרדמה שבו האדם חסר יכולת לבצע פעולות רצוניות
 סינימטק(Cinémathèque)-מרכז תרבותי לקולנוע המציג סרטים שאינם שייכים לזרם המרכזי של הקולנוע המסחרי כגון סרטים ניסיוניים, סרטים קלסיים וכדומה.
פריים(frame)-מספר של תמונות בודדות.
סמול טוק (Small talk)-שׂיחה קלה בנושׂאים שוּלִיים
ספיישל(special)-בלתי רגיל, יוצא דופן
סטטיסט(statistical)- אדם הממלא תפקיד שולי בלבד.
סאונד(sound)-צליל הנשמע אגב דיבור,קריאה,זימרה וכדומה.
מדיום(medium)-אמצעי תקשורת
טוק שואו(Talk show)-תָכנית רדיו או טלוויזיה המארחת אישים ידועים לרֵיאיון או לשׂיחה לא רשמיים.
טון (ton)- נעימת הקול,אופן הדיבור שיש בו משום הבעת רגש מסיום,נטיה.
ווינר(winner)-זוכֶה, מסַיֵים בניצחון.
אודישן(audition)-מִבחן קבּלה, בּעיקָר בִּתחוּם הבּידוּר
רייטינג(rating)- אומדן של שיעוּר הצופים או המאזינים בטלוויזיה וּבכלי תקשורת אחרים בּתָכנית מסוּימת על-פּי מִדגָם, מבוטָא באחוזים המעיד, בדרך כלל, על רמת הפופולריות.
רקורד(record)-רשוּמה; דבר שנרשם בהקלטה או בצילום: רקורד הריאיון.

ניתוח תוכן

בניתוח התוכן החלטתי (בהמלצת המנחה) לקחת מילים שנלקחו מן האנגלית , לקחתי קבוצה שלי מילים ממאמר של האוניבסיטה העברית עזה (שגם השתמשתי בו כמאמר) על כמה מילים מתחום התקשורת :

ניתן לראות במילים שבחרתי שכולם משמשות בתחום התקשורת, מילים כמו:"רקורד" , "אודישן" ו"רייטינג". (כמובן שיש עוד הרבה תחומים כמו כלכלה,אופנה ועוד שמהם נלקחו מילים אנגליות ) 

לדוגמא המילה רייטינג צריכה להיקרא בעברית "מידרוג" (מתוך האקדמיה העברית ללשון)

המילה אודישן צריכה להיקרא "מבחן בד" ורקורד "רשומה" . אבל כפי שניתן לראות וגם מהשפה המדוברת, המילים האלו הפכו להיות משמעותיות ואף אחד ירים את הכפפה יתחיל להגיד בתוכניות ריאליטי "מבחן בד" בתוכניות הכניסה לתוכנית, או שריאלטי חדש עולה לאוויר ה"מידרוג" יהיה גבוה או נמוך. לכן מילים כאלו , ואולי ספציפית בתחום התקשורת שהוא בינלאומי המילים העבריות לא יעלו בקנה אחד עם המילים הלועזיות.

מתודולוגיה

שאלת החקר- השפעת האנגלית על העברית-יתרון או חיסרון?

כלי המחקר שלי-ניתוח תוכן

אוכל למצוא ממצאים חדשים ואולי מפתיעים על שימוש האנגלית בשפת היום-יום כמו  במילים מעולם התקשורת 

יתרונות: השפה המדוברת ביום-יום יכולה לעזור לי להבין איך  שמשתמשים בסלנג,שפה מדוברת

חסרונות: אפשר להגיע למסקנה אך לא לפתרון
איזו מילה הכי נפוצה?
איזו הכי פחות?
האם לכל המילים יש חלופה בעברית?
האם המילים מקלקלות או מוסיפות לשפה?

אוכלוסית המדגם: 20 מילים מעולם התקשורת שנלקחו מלועזית לעברית

איך בחרתי: הבוחנת ועמית אמרו לי 

מאמרים וכתבות

סיכום מאמרים:
השפעת השפה האנגלית על השפה העברית  פ.סלאיין איוב (2014) 

ההתערבות הגלויה של האנגלית בשפה העברית היא בתחומי השאילה הלקסיקלית ותרגומי השאילה. משמע שאילה של מילה זרה על צורתה ועל שאילה לקסיקלית. לכל לשון אחת קולטת מרעותה מילים כהווייתן וכצורתן משמעותה. יישנן מילים אשר נקלטות בשפה העברית ומתחמקות מצורות דקדוקיות אלא ליצירת פעלים כגון:טרפד,נטרל,קטלג או שמות פעולה הנגזרים מבניינים אלאל כמו נטרול,נרמול וטרפוד.
המילה הזרה עוברת מלשון ללשון ללא שינויים והמילה השאולה מלכתחילה זרה אך היא לבסוף מותאמת לסביבתה הלשוית במסטא חדש בכתיב ובהטעמה. נהייתה שפת תקשורת רחבה בלשונות שונות ובעמדות כלפיה: כמו שמילילם באנגלית נכנסו לשפה היפנית. וורדהוף (1986) "נוספות מילים כדי לציין תכנים באופן כללי,חדשים רעיונות חדשים וגישות חדשות. המילים הזרות מקבילות לחידושים חברתיים ולערכים חברתיים , הן האספקלריה של החברה."

העברית שלנו: מחקרים בלשון ח. פרישמן 
חקר השיח העברי התפתח במידה רבה במקביל לחקר השיח בעולם. בשנות ה70 המאוחרות הופעו בארת ניצנים ראשונים של מחקרי שיח בעברית. חלוץ מחקר השיח בשפה העברית היה פרופסור חיים רבין אשר אמר :"תפקיד השימוש בלשון הוא התקשרות, והלשון היא איפוא פונקציה ל החברה" (רבין 1967) בשני משפטים אלו מביעה השקפתו המחקרית שהביאו אותה למסקנה שהלשון אינה מילים או משפטים אלא הם רק רכיבים בתוך השיח. כיום מחקרי השיח מקיפים בתחומים רבים כמו בבלשנות הטקסט ותהליך הילוך הטקסט בלשנות הטקסא זוכה להתעניינות הולכת וגוברת בדור האחרון ובים היתר,לתרומה לחינוך הלשוני ולאוריינות.  ההתפתחות המתמדת של השיח העברי ניתן גם להוסיף מתוך עיון בכתבי עת לענייני לשון ולתחומים קרובים בספרי יובל לחקר הלשון.




העברית המדוברת לקוחה משאילת מילים משפות אחרות שנחשבה בכל הזמנים להליך טבעי וקיבלה משנה תוקף בעידן הגלובליזציה. ההוויה הישראלית,שהתבססה על קליטת עולים מארצות שונות תוף פרק זמן קצר הביאה להכנסת מילים רבות לשפה העברית שהפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מן השפה ,המילים שלקחו במונחים שונים למילה זרה,או מילה שאולה .
"אף שעיסוקנו בסלנג,מצאנו לראוי לכנות את חומרי עבודתנו בשם הכולל העברית העממית,שכן אף בידינו אמצעי בדוק להבחין בין הסלנג לעברית המדוברת" (נצר,2007) בתקופה המודרנית אין לשון ללא סלנג,הוא מוכר ונחשב כחלק לגיטימי מן השפה ואף נתפס ככסימן מובהק של חיותה של הלשון.


מאמר 4 (מאמר על העברית הקלאסית ולימודה במערכת החינוך)
אין צורך לומר שהדורות האחרונים כאם בארץ-אנחנו אינם צריכים לזה צורך ללימוד העברית. הכל נעשה בעברית,בעברית, ובעברית חיה, נושמת, חיונית, מחדשת ומתחדשת כל העת. כדי לכתוב ולדבר עברית אין הישראלי, דובר עברית ילידית, צריך ללמוד דקדוק. למעשה אין הוא צריך ללמוד עברית כלל כדרך שלומדים שפה על כלליה וחוקיה. וכך הוא הדבר לגבי כל אומה ולשון: אין דובר האנגלית הילידית נצרך ללימוד הדקדוק האנגלי, וכל כיוצא בזה. הדקדוק העברי- זה המתאר את מבנה השפה הוא תחום לימוד שיש לראות בו חום ידע וקלאסי. 
אכן אין חמשת מיליוני דוברי העברית כלשון אם טבעית ואופפת כול צריכים לו. אין הם צריכים לדעת, למשל, שבמילה קילף יש דגש חזק בלמ"ד – דגש חזק שרוב דוברי העברית אינם משמיעים אותו, לא כל שכן שאין הם צריכים לדעת שהפועל קילף הוא בבניין פיעל. במה דברים אמורים? אין טבע הלשון העברית המדוברת בימינו .ועתה נשאלת השאלה הדקדוק העברי הנלמד איננו תואם את דקדוק העברי הקלאסי, ולכן חובה שמערכת החינוך תכיר לתלמיד את דקדוקה  האם אנו מוכנים לוותר על פיסת ההשכלה הזאת המאפשרת לעברי ישראלי בוגר, משכיל, להכיר את מבנה לשונו ואת יסודותיו? הכרת שבעת בנייני הפועל אינה נדרשת לשם ידיעת דיבור עברי, אבל למה
חושב מי שחושב שהחינוך העברי פטור מן הלימוד הזה מן הצד הקלסי? מניין נובע יחס הבוז והזלזול הזה אל הקלסיקה הזאת של הלשון שהיא לשוננו?

מאמר 5
מספר המלים העבריות שנדדו לשפות אחרות הוא קטן יחסית. לעומת זאת, גדול מספרן של המלים הלועזיות שנכנסו אל השפה העברית. מלים לועזיות הן מלים שנכנסו לעברית משפות זרות, כמו למשל: מקסימום, פסיכולוגיה, אופטימי, ליברל, דיסק ופאב. אך כאשר מגיעה אופנה חדשה מארצות אחרות ועדיין אין לה שם הולם בעברית היא מגיעה אלינו בשמה הלועזי לדוגמא:  חליפת "טרנינג", מוסיקת "דיסקו" ועוד. כניסת מילים חדשות לשפה העברית הנה תופעה שכיחה, עבר בלשון חז"ל נכנסו מילים מן הארמית ומילים שנכנסו ללשפה נחשבות עברית לכל דבר.בימינו נכנסות לעברית מלים משפות זרות אחרות: בעיקר מהאנגלית אך גם מהצרפתית, מהגרמנית, מהאדיש, מהערבית ומהרוסית. 
יש המתנגדים לשילוב של מלים לועזיות בשפה, והסיבות להתנגדות שונות. המתנגדים טוענים שמלים לועזיות קשות להבנה וזרות למבנה השפה העברית. ממלים לועזיות קשה לשלבן בשפה.עם כל הרצון למצוא תחליפים עבריים למלים לועזיות, יש בכל זאת מלים לועזיות שאין להן תחליף עברי. מלים לועזיות כמו: "רדיו", "טלפון", "אוניברסיטה", "שוקולד", "טלוויזיה", נחשבות מלים בינלאומיות. כך אומרים אותן בארצות רבות בעולם, ומשום כך מעדיפים להשאיר אותן כך גם בעברית ולא להחליפן במונח עברי. לכן אפילו האקדמיה ללשון העברית אינה מנסה לשנות את המלה "אקדמיה" למלה עברית. 

טקסטים תקשורתיים


"לחפור זה יופי-אבל בעברית" (נלקח מתוך ynet) שחר חי 16.01.13 (טקסט על עשיית הדוקטורט בשפה האנגלית לעומת העברית)
עד כה נכתבו עבודות הדוקטורט באוניברסיטה בשפה העברית,ובמקרים מיוחדים ניתן היה לכתוב אותן בשפות אחות ובעיקר באנגלית. עבודות רבות נכתבו ונכתבות באנגלית,אבל היה חשוב להבליט את המעמד המיוחד של העברית. "העמדת הנאגלית במשקל שווה לעברית מהווה לדעתי נסיגה חמורה מהכיוון" בר אשר אמר לynet לאל שקבעו המייסדים של האוניברסיטה. אנשים אינם אומרים "שלום" או "להתראות" אלא היי וביי אנו מושכבים בידיינ תרבות של למעלה מ3000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית גם שהתנהלו בלשונות אחרים. תגובת האוניבסיטה הייתה :"האוניברסיטה הייתה והינה בשמה עברית,מעל 99 אחוז מהקורסים ניתנים בעברית החינות רובן בעברית ועוד.אולם כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית משקפת את רצון החוקר ומחלקתו להיחשף לכלל הקהילה המדעית בעולם לאו דווקא בישראל. בתחומי מחקר רבים השופטים הרלוונטים והמומחים אינם ביותר אינם בהכרח ישראלים אלא מצויים במוסדות אקדמיים בחו"ל "



"כאילו דה- משהו התשנה בשפה העברית" אפרת זמר 3.4.2010 ( טקסט על הידרדרות שפתם של בני הנוער והעשייה לתקן זאת)
בימים אלו יוצאת לדרך תוכנית חדשה של משרד החינוך,המתפרסמת כאן לראשונה שניתן להגדירה כתוכנית הצלה של שפת בני הנוער. במסגרת התוכנית שכותרתה "הרחבת אוצר המילים" נבנה מאגר מילים שאותו התמלידים אמורים ללמוד ממש כמו בפסיכומטרי,או לחילופין באולפני קליטה אלא שהתוכנית לא מועדת לאקדמאיים או לעולים חדשים-אלא לתלמידים בבית ספר. "שפה היא יסוד התרבות האנושית והשפה העברית היא יסוד תרבותינו הלאומית" אמר השר סער .
כל מי ששמוע שיחה המתנהלת בין נוער לגילאים 12-18 מבין שמשהו התשנה בשפה העברית, השעות הארוכות מול הצ'אטים וההודעות יצרו שפה חדשה כגון"OMG" ו"חחחחח".אבשלום קור,הדמות המזוהה ביותר בשיח הציבורי עם השפה העברית,התוכנית החדשה מבחינתו צריכה להיות הההתחלה בטיפול יסודי בשורש:"אני מדריך את הקורס של גלי צה"ל למעלה מ20 שנה אני מקבלים כאן חבר'ה בני 18 על מנית להכשיר אותם לשידור. כשהתחלתי את הקורס הם קיבלו 7 שיעורי לשון.עם השנים הרחבתי לפי הצרכים,והיום הם מקבלים 60 שיעורי לשון כאשר בכל שיעור חובה אליהם לדבר ולא רק להקשיב" קור מציע להפנות אצבע מאשימה כלפי ממשלות ישראל,שלאורך השנים הזניחו את החינוך ואת החינוך הלשוני בפרט."מאז שהחלו קיצוצים בתקציב החינוך,המשבצת סבלה יותר מכל היא משבצת השפה העברית." אומר קור.



"באקדמיה חוששים לשפה העברית" תמרה טראובמן כתבת "הארץ" לענייני אקדמיה 5.1.2005 (טקסט ל גלובליזציה בשפה העברית לאחר "יום השפה העברית")
"יום השפה העברית"  צוין בטקסים רשמיים וחגיגיים,אך כולם יודעים שרק שפה במצוקה זקוקה ליום כזה. האנגלית לא רק מתפשטת בשפה העברית בקצב גדל והלך,אלא גם שהשתלטותה הכתה שורשים עמוקים,עד כי נטבעות מילים חלופיות בעברית והן נותרות מאחורי האנגלית." Ecological Niche" (מושג בטקסט שמשמעותו "גומחה אקולוגית") מועתק אחד,-לאחד מהאנגלית. התופעה הזאת (של העתק המילים מהאנגלית) אפילו מתרחשת באקדמיה העברית ללשון,
"זה מאוד תלוי באנשים שישבו בוועדה שדנה בעניין", אומרת גדיש. "אם הם היו אנשי עברית ואנשי שפה, או טכנאים שיצרו בבואה של האנגלית בלי מחשבה על השורש העברי ההולם". אומרת רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון. לדוגמא: "תימוכין"-"backing" היא אחת מהמילים הנוספות שהאקדמיה העברית, הבעיה היא שהאקדמיה יוצקת את המונחים בדמות האנגלית ולכן למרות שאנו הולכים עם העברית-עדיין יש אנגלית.
העברית הוקמה לתחייה לאחר שלא היתה בשימוש מאות שנים. אך כעת, אומרים מומחים, הגלובליזציה והמוחלטות של השפה האנגלית מאיימות עליה. "השאלה הגדולה", אומרת גדיש, "היא האם העולם הולך להיות שפה אחת. לאו דווקא במובן שכולם ידברו אנגלית, אלא שכולם יחשבו אנגלית".


"מלחמת האקדמיה העברית בשפה האנגלית" (נלקח מעיתן הארץ) רויטל חובל 12.10.2012(טקסט על החלטת השפה שבה מרצים בטכניון)
תשעים ותשע שנה לאחר המלחמה הסוערת על שפת ההוראה בטכניון, שבה הוכרע כי ילמדו בעברית, לא בגרמנית, הוויכוח ההיסטורי חוזר לאקדמיה, הפעם בין עברית לאנגלית. בכנס האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל,המתקיימת אחת לשלוש שנים בארץ היה ויכוח ב"מאחורי הקלעים" באיזו שפה ישתמשו על מנת להעביר את תוכן הכנס. האגודה התעקשה על אנגלית,לאחר מכן עברית ולאחד מן המשתתפים בכנס הצית דיון סוער בוועדה.בשיחה עם "הארץ" אמר גולדשטיין ש"לא אכפת לי שירצו באנגלית, אבל אני נגד הכפייה של השפה. נוצר מצב הפוך, שישראלים מרצים באנגלית על מקורות העברית. אם אתה איש מדע, ביולוג, אז אין לך ברירה, אבל אם שפתך עברית ואתה הולך להרצות על מה שאתה חוקר באנגלית, יש פה משהו מבלבל".כמה מתומכי האנגלית השיבו לגולדשטיין, בהם ברזילי, שהסביר כי "הסיבה המרכזית מדוע שפת הדיונים היא באנגלית היא שזהו ארגון בינלאומי שרבים מחבריו וחברותיו אינם ישראלים ויש גם לא מעטים שהעברית שלהם אינה מספיק טובה כדי לנהל דיונים אקדמיים בעברית". בעקבות דיון זה שני סודות נחשפו: חוקרי התרבות אינם שולטים כמו שחשבו בשפה העברית אך מצד שני ישו חוסר כבוד לשפה העברית מצד האקדמיה הישראלית לשפה העברית.

"הכירו: המילים שנכנסו לחיינו בשנה החולפת" (נלקח מ mako) עמית ולדמן ורקפת בורשטיין  25.9.14
ידוע לכל שהשפה העברית המדוברת מושפעת במידה רבה משפות לועזיות - כך הפכו מילים כמו טלפון, טרקטור וטלוויזיה לחלק בלתי נפרד מהשפה והן כנראה כבר לא ילכו לשום מקום. אבל מה לגבי המילים החדשות שנכנסות לחיינו? התחום העיקרי בה השפה הלועזית נכנסת רבות לחיינו הוא התחום הטכנולוגי.כך יוצא שרבים מאיתנו כלל לא יודעים שלאותם פיתוחים טכנולוגיים יש גם תרגום הולם בעברית. רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה העברית ללשון, הסבירה מדוע לציבור קשה לקבל את המילים העבריות החדשות: "השפה היא דבר טבעי ומתפתח. אי אפשר לנבא איזו מילה תתפוס ואיזה תישאר על רצפת עורכי המילונים".ולמרות כל החידושים בשפה, לאקדמיה ללשון יש עדיין מילים שממתינות על הפרק שהוא "באג" עדיין ממתין לאישור, ומילים כמו וינטאג', טוסטר לחיץ וקאפקייק עדיין מחכות לתחלופה עברית . אך בינתיים, נדמה שהמציאות תמשיך להתגבר על השפה המדוברת ולחזק את הצורך להמציא עוד ועוד מילים חדשות.

פרוייקט ל' בר אברמוביץ

מבוא עבודה בתקשורת

בחרתי בנושא של השפעת האנגלית על העברית,יתרון או חיסרון? (במילים יותר פשוטות) כיום בעולם המודרני,שהגלובליזציה מאוד זמינה ושהטכנולוגיה בשיאה האנגלית השפה הבינלאומית מתחזקת וכל המדינות בעולם משופעות מימנה אם זה בטלוויזיה,רדיו והאינטרנט שגדוש באנגלית כמו בתוכנות ואתרים. אני חושבת שהנושא חשוב מכיוון שאנגלית שהיא שפה ככ חשובה לכל אדם ואדם בארץ ובעולם ומעשירה את הידע שלנו צריכה להיות מובנת ומדובר ע"י כולם אבל האם היא גוזלת מאיתנו את השפה המקומית שלנו? אנגלית היא כבר השפה השלישית שהכי מדוברת בארץ ובעקבות הקמפיין של נפתלי בנט לעליית כמות הנבחנים ה5 יחידות אנגלית, האנגלית נהיית שפה חשובה,אך עד מה צריך לתת לה להיות חשובה? באיזה אופן?

סיכום מאמרים:

ההתערבות הגלויה של האנגלית בשפה העברית היא בתחומי השאילה הלקסיקלית ותרגומי השאילה. משמע שאילה של מילה זרה על צורתה ועל שאילה לקסיקלית. לכל לשון אחת קולטת מרעותה מילים כהווייתן וכצורתן משמעותה. יישנן מילים אשר נקלטות בשפה העברית ומתחמקות מצורות דקדוקיות אלא ליצירת פעלים כגון:טרפד,נטרל,קטלג או שמות פעולה הנגזרים מבניינים אלאל כמו נטרול,נרמול וטרפוד.
המילה הזרה עוברת מלשון ללשון ללא שינויים והמילה השאולה מלכתחילה זרה אך היא לבסוף מותאמת לסביבתה הלשוית במסטא חדש בכתיב ובהטעמה. נהייתה שפת תקשורת רחבה בלשונות שונות ובעמדות כלפיה: כמו שמילילם באנגלית נכנסו לשפה היפנית. וורדהוף (1986) "נוספות מילים כדי לציין תכנים באופן כללי,חדשים רעיונות חדשים וגישות חדשות. המילים הזרות מקבילות לחידושים חברתיים ולערכים חברתיים , הן האספקלריה של החברה."


מאמר2
חקר השיח העברי התפתח במידה רבה במקביל לחקר השיח בעולם. בשנות ה70 המאוחרות הופעו בארת ניצנים ראשונים של מחקרי שיח בעברית. חלוץ מחקר השיח בשפה העברית היה פרופסור חיים רבין אשר אמר :"תפקיד השימוש בלשון הוא התקשרות, והלשון היא איפוא פונקציה ל החברה" (רבין 1967) בשני משפטים אלו מביעה השקפתו המחקרית שהביאו אותה למסקנה שהלשון אינה מילים או משפטים אלא הם רק רכיבים בתוך השיח. כיום מחקרי השיח מקיפים בתחומים רבים כמו בבלשנות הטקסט ותהליך הילוך הטקסט בלשנות הטקסא זוכה להתעניינות הולכת וגוברת בדור האחרון ובים היתר,לתרומה לחינוך הלשוני ולאוריינות.  ההתפתחות המתמדת של השיח העברי ניתן גם להוסיף מתוך עיון בכתבי עת לענייני לשון ולתחומים קרובים בספרי יובל לחקר הלשון.



מאמר3
העברית המדוברת לקוחה משאילת מילים משפות אחרות שנחשבה בכל הזמנים להליך טבעי וקיבלה משנה תוקף בעידן הגלובליזציה. ההוויה הישראלית,שהתבססה על קליטת עולים מארצות שונות תוף פרק זמן קצר הביאה להכנסת מילים רבות לשפה העברית שהפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מן השפה ,המילים שלקחו במונחים שונים למילה זרה,או מילה שאולה .
"אף שעיסוקנו בסלנג,מצאנו לראוי לכנות את חומרי עבודתנו בשם הכולל העברית העממית,שכן אף בידינו אמצעי בדוק להבחין בין הסלנג לעברית המדוברת" (נצר,2007) בתקופה המודרנית אין לשון ללא סלנג,הוא מוכר ונחשב כחלק לגיטימי מן השפה ואף נתפס ככסימן מובהק של חיותה של הלשון.





טסט תקשורתי


"לחפור זה יופי-אבל בעברית" (נלקח מתוך ynet) שחר חי 16.01.13 (מאמר על עשיית הדוקטורט בשפה האנגלית לעומת העברית)
עד כה נכתבו עבודות הדוקטורט באוניברסיטה בשפה העברית,ובמקרים מיוחדים ניתן היה לכתוב אותן בשפות אחות ובעיקר באנגלית. עבודות רבות נכתבו ונכתבות באנגלית,אבל היה חשוב להבליט את המעמד המיוחד של העברית. "העמדת הנאגלית במשקל שווה לעברית מהווה לדעתי נסיגה חמורה מהכיוון" בר אשר אמר לynet לאל שקבעו המייסדים של האוניברסיטה. אנשים אינם אומרים "שלום" או "להתראות" אלא היי וביי אנו מושכבים בידיינ תרבות של למעלה מ3000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית גם שהתנהלו בלשונות אחרים. תגובת האוניבסיטה הייתה :"האוניברסיטה הייתה והינה בשמה עברית,מעל 99 אחוז מהקורסים ניתנים בעברית החינות רובן בעברית ועוד.אולם כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית משקפת את רצון החוקר ומחלקתו להיחשף לכלל הקהילה המדעית בעולם לאו דווקא בישראל. בתחומי מחקר רבים השופטים הרלוונטים והמומחים אינם ביותר אינם בהכרח ישראלים אלא מצויים במוסדות אקדמיים בחו"ל "



"כאילו דה- משהו התשנה בשפה העברית" אפרת זמר 3.4.2010 ( מאמר רעל הידרדרות שפתם של בני הנוער ועשייה לתקן זאת)
בימים אלו יוצאת לדרך תוכנית חדשה של משרד החינוך,המתפרסמת כאן לראשונה שניתן להגדירה כתוכנית הצלה של שפת בני הנוער. במסגרת התוכנית שכותרתה "הרחבת אוצר המילים" נבנה מאגר מילים שאותו התמלידים אמורים ללמוד ממש כמו בפסיכומטרי,או לחילופין באולפני קליטה אלא שהתוכנית לא מועדת לאקדמאיים או לעולים חדשים-אלא לתלמידים בבית ספר. "שפה היא יסוד התרבות האנושית והשפה העברית היא יסוד תרבותינו הלאומית" אמר השר סער .
כל מי ששמוע שיחה המתנהלת בין נוער לגילאים 12-18 מבין שמשהו התשנה בשפה העברית, השעות הארוכות מול הצ'אטים וההודעות יצרו שפה חדשה כגון"OMG" ו"חחחחח".אבשלום קור,הדמות המזוהה ביותר בשיח הציבורי עם השפה העברית,התוכנית החדשה מבחינתו צריכה להיות הההתחלה בטיפול יסודי בשורש:"אני מדריך את הקורס של גלי צה"ל למעלה מ20 שנה אני מקבלים כאן חבר'ה בני 18 על מנית להכשיר אותם לשידור. כשהתחלתי את הקורס הם קיבלו 7 שיעורי לשון.עם השנים הרחבתי לפי הצרכים,והיום הם מקבלים 60 שיעורי לשון כאשר בכל שיעור חובה אליהם לדבר ולא רק להקשיב" קור מציע להפנות אצבע מאשימה כלפי ממשלות ישראל,שלאורך השנים הזניחו את החינוך ואת החינוך הלשוני בפרט."מאז שהחלו קיצוצים בתקציב החינוך,המשבצת סבלה יותר מכל היא משבצת השפה העברית." אומר קור.

עבודה בתקשורת- Melanie Martinez - Mrs Potato Head

עבודה בתקשורת 

דנוטציה : 

בתחילת הקליפ,מופיעה בובה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות ואת שיערה מברישה יד מטושטשת  עם מברשת בצבע ורוד בהיר.

לאחר מכן מגיעים לתמונה שנייה שבה רואים  במרכז התמונה את הדמות שמברישה את שיערה של הבובה שמוצגת ברקע בצבע טורקיז, ומסביבה אנחנו רואים בובות מפוזרות על הריצפה, בקבוק חלב של תינוקות,ישנו גם אח שנמצא בדיוק מאחורי הדמות שבמרכז,שעון קוקייה בפינה הימנית של החדר ולידה תמונה. בחלק השמאלי ישנה כורסא ועליה בובה מלפני הכורסא יש נה טלויזיה בצבע ורוד עם מסך בצבע סגול-כחלחל.

כשהדמות מרימה את ראשה אל עבר הטלויזיה, התמונה משתנה לכך שהטלויזיה מתפרסת על גבי כל המסך ורואים אישה במרקע בשחור לבן,שיערה של הדמות  מסודר כלפי מעלה עם נפח לבושה במחוך הדוק. היא  מחזיקה משהו קטן בפליאה ובהתלהבות,ומיד התמונה עוברת אל הדמות הראשונה שראינו,רואים שהיא אוכלת עוגיות בזמן הצפייה,התמונה שוב אל הטלויזיה ורואים בטלויזיה ארבע צנצנות מלאות בכדורים. לאחר מכן רואים את הדמות שבמרקע בולעת את הכדור ומחייכת באושר. התמונה משתנה למדיום קלוז-אפ של הדמות מלפניה שולחן מצידו הימני רואים 5 קופסאות קטנות עגולות מצידו השמאלי רואים ארבע צנצנות כדורים ולצידן כוס מים ושלט ועליו כתוב משהו במטושטש. הדמות מביטה למטה אל גופה ולאחר מכן רואים אותה רק מהחזה ומעלה מחייכת לפתע קופצים שני אובייקטים האובייקט השמאלי ארבע צנצנות מלאות בכדורים  והאובייקט הימני הוא שלט שעליו רשום: "dollies diet pills" . התמונה חוזרת אל הדמות שברקע והיא מסתכלת אל גופה ומחזירה את מבטה אל הטלוויזיה. היא מחזירה את העוגייה שלקחה מקודם אל הצלחת המלאה בעוגיות ולאחר מכן היא מחזירה את מבטה אל עבר הטלוויזיה ורואים במרכז המרקע דמות חדשה ומצדדיה יש ארבע ראשי בובות לראשיהן פאות. הדמות חובשת על ראשה את אחת הפאות, המסך משתנה לראשה של הבובה לידה שלט שעלו כתוב ; "bettie's wigs" .  המסך חוזר אל הדמות והיא מסדרת את הפאה שלראשה כובע והיא קרוצת לעבר המצלמה ומחייכת. התמונה משתנה אל הדמות הראשית היא קמה אל עבר חדר האמבטיה שם היא מביטה על עצמה במראה היא מכניסה נייר טישו לאזור החזה שלה ומחייכת למראה לאחר מכן היא מורחת אודם בצע כתמת-אדמדם מניחה פאה בלונדינית על ראשה ,בולעת כדור וחוזרת לצפות בטלוויזיה. התמונה משתנה שוב על עבר המרקע.  רואים שיח,חלון ודלת (המסך משתנה לצבעוני לעומת מה שהיה שחור - לבן עד עכשיו) לאחר מכן יד נוקשת פעמיים על הדלת הדלת נפתחת והשיר מתחיל. אפשר לראות דמות ששערה בצבע שחור,כובעה ורוד ושמלתה ורודה ומכופתרת. הדמות שפותחת את הדלת לבושה גם בורוד ומביאה לדמות שמעבר לדלת פרחים ורודים. הדמות מריחה את הפרחים ומחייכת ואחר כך נושקת לדמות שבתוך הבית בלחי, שתי הדמויות נכנסות לבית. התמונה משתנה לחדר עם מיטה במרכז והקירות וורודים. הדמות פותחת חבילה וקורעת מימנה את הסרט. בתוך החבילה ישנה שרשרת פנינים בצבע ורוד בהיר, הדמות הקודמת עונדת לה את השרשרת. היא מסדרת את השרשרת על צווראה,הדמות שנמצאת לידה נוגעת בשרשרת ולאחר מכן מוציאה פתק מכיס מקטורנה. בפתק רשום הזכרה לתור לרופא ב31 באוקטובר בשעה 9 בבוקר לטיפול פנים. התמונה השתנתה רואים את המות יושבת על המיטה (לובשת בגדים שונים) מריחה בקבוק ובולעת ממנו כדור,מכבה את האור והולכת לישון .התמונה מחשיכה וחוזרת לחדר ,שבו רואים את הדמות בהלבשה תחתונה ורודה, התמונה משתנה לבד עם פרחים וידיים לאחר מכן רואים את שתי הדמויות,דמות אחת סופרת כסף והדמות השנייה נראית חוששת. התמונה משתנה לזה לדמות הראשונה, לאחר מכן הדמות השנייה נוגעת לה בשפתיים ולאחר מכן מסמנת מקומות ספציפיים בפנייה.התמונה משתנה לחדר אחר מואר בפלורסנט,
דמות בראש ארנב עם מזרק ביד מחדיר חדיר את המזרק לתך שפתייה של הדמות הראשונה. לאחר מכן הוא מקלך את עורה,וחותך עם מספריים התמונה משתנה למנורת פלורסנט עגולה ולאחר מכן מכניס חומר מסוים לתוך החזה שלה באמצעות מלקחיים. לאחר מכן הדמות עם ראש הארנב מסיעה את הדמות המנותחת על כיסא גלגלים שלדמות יש תחבושות על כל פניה. התמונה משתנה לחדר עם המטה שלעליה יושבת הדמות לאחר מכן דמות נוספת נכנסת לחדר וגוזרת את שיערה של הדמות ששכובת במיטה. הדמות שעל המיטה קמה ומביטה על עצמה במראה נוגעת בשיערה ולאחר מכן  ,הדמות האחרת מסירה ממנה את התחבושת מפניה . שתי הדמויות האחרות מתווכחות והדמות הקודמת שמה על הדמות המנותחת פאה בלונדינית. לדמות המנותחת נהיו פלאשבקים על עברה לפני הניתוח ובמהלך הפלאשבקים הדמות מניחה אודם אדום . היא מורידה  מעצמה את הג'קט הורוד בזמן שהיא מתבוננת במראה. התמונה משתנה והדמות מביטה בחלון ורואה את הדמות הקודמת ודמות נוספת יחד איתה , הדמות הקודמת מביאה לדמות עם השמלה הצהובה והכובע הצהוב פרחים ורודים,הדמות המביטה בחלון רועדת ואלאחר מכן מסך הטלויזיה הפך לאפור התמונה חוזרת באטיות אחורה ואנחנו רואים את הדמות הראשונה שראינו בתחילת הקליפ יושבת מול הטלויזיה ומורידה את הפאה מראשה,את הנייר מחזה וכך נגמר הקליפ.

קונוטציה:

לפי מילות השיר, השיר מדבר על ניתוחים פלסטיים. עפ"י מה שניתן לראות בקליפ השיר מתקשר אל הקליפ מכיוון שאפשר להניח שהדמות הראשית עשתה ניתוחים בשביל להראות יותר יפה ומושכת, בעייני הבחור שהיה איתה. הקליפ גם במראה הויזואלי מראה את הכישלונות והצד הפחות יפה והאפל של הניתוחים הפלסטיים. בתחילת הקליפ ישנה פרסומת לגלולות דיאטה ולפאות מה שמראה שלא כל דבר שרואים בפרסומות נכון,הפרסומות נותנות אשליה שאם ניקח את המוצר נהיה יותר מאושרים. 

מיתוס-

ניתן לפרש את הקליפ כמה שהזמרת חושבת על הניתוחים הפלסיטים, שמי שעושה ותם הוא כמו ראש תפוח אדמה ניתן לעצב אותו ושבשביל להיות יפה צריך לסבול. ניתן לפרד בנוסף שהיא גם אומרת שהניתוחים יישארו לעד והאם יאהבו אותה גם לאחר מכן לנצח.

 קישור למילים- http://www.azlyrics.com/lyrics/melaniemartinez/mrspotatohead.html

קישור לקליפ-https://www.youtube.com/watch?v=wkri1NUq9ro

ניתוח תמונה-עבודה בתקשורת

דנוטציה: בתמונה רואים אישה שנמצאת בתוך מושבים של קרוון בצבע לבן. היא לובשת שמלה ורודה וחגורה בצבע שחור ,עקבים גבוהים בצבע אפור וגלימה בצע אדום. מבטה מופנה לאחור  ומאחוריה יש בניין גדול שצבוע בצבעים כתום וצהוב. מקדמת הצלם עמוד איש לבוש בחולצה אפורה ולובש משקפיי שמש,בצד ימין של התמונה נמצא בניין בצבע לבן וחום  ואוטו בצבע לבן, מלפני בניין עונד איש בבגדים שחורים ולידו פנס שעליו מונח דגל. באחת ממראות הקרוון אפשר לראות את המשתקף מאחור. מאחור מסתובבים עוד כמה אנשים .

קונוטציה:. בחלק הימני של התמונה אפשר לראות את הבניין הלבן שהוא פחות דומיננטי מהצבעוניות שבתמונה לעומת המשאית הלבנה שלוקחת חלק גדול בתצלום. באמצע התצלום אפשר לראות את האישה שמביטה לאחור,אולי היא מחכה למשהו או שמשהו גדול נמצא באחוריי הקרוון,גם האיש בחולצה האפורה מסתכל לאחור, אולי מאותה סיבה שהאישה מסתכלת לאחור. מאחור, הבניין הצבעוני מראה את הצבעוניות שבתמונה וכך גם דגל שבתוכו נכללים כל צבעי הקשת. אפשר לראות שהתצלום מתפקס יותר על האישה והקרוון מאשר על האיש בחולצה האפורה. אפשר לראות שהאנשים בחלק הימני של התמונה הולכים לכיוון הנגדי.

מיתוס: התצלום צולם במצעד הגאווה, שם הולכים כל קהילת הלהטב, אפשר להסיק שהאישה בתמונה היא דראג קווין (מזוהה כלבישת ביגוד של המין השני מהלובש אותם) האיש בבגדים השחורים הוא מאבטח והדגל שמונח על אחד הפנסים הוא דגל מצעד הגאווה. האיש שלבוש באפור הוא אולי אחד מהמשתתפים. 

(עבודתו של קובי וולף,עדות מקומית)