סיכום מאמרים:
השפעת השפה האנגלית על השפה העברית פ.סלאיין איוב (2014)
ההתערבות הגלויה של האנגלית בשפה העברית היא בתחומי השאילה הלקסיקלית ותרגומי השאילה. משמע שאילה של מילה זרה על צורתה ועל שאילה לקסיקלית. לכל לשון אחת קולטת מרעותה מילים כהווייתן וכצורתן משמעותה. יישנן מילים אשר נקלטות בשפה העברית ומתחמקות מצורות דקדוקיות אלא ליצירת פעלים כגון:טרפד,נטרל,קטלג או שמות פעולה הנגזרים מבניינים אלאל כמו נטרול,נרמול וטרפוד.
המילה הזרה עוברת מלשון ללשון ללא שינויים והמילה השאולה מלכתחילה זרה אך היא לבסוף מותאמת לסביבתה חדש בכתיב ובהטעמה. נהייתה שפת תקשורת רחבה בלשונות שונות ובעמדות כלפיה: כמו שמילילם באנגלית נכנסו לשפה היפנית. וורדהוף (1986) "נוספות מילים כדי לציין תכנים באופן כללי,חדשים רעיונות חדשים וגישות חדשות. המילים הזרות מקבילות לחידושים חברתיים ולערכים חברתיים , הן האספקלריה של החברה."
העברית שלנו: מחקרים בלשון ח. פרישמן הד אולפן החדש (גליון 90) 2006
חקר השיח העברי התפתח במידה רבה במקביל לחקר השיח בעולם. בשנות ה70 המאוחרות הופעו בארת ניצנים ראשונים של מחקרי שיח בעברית. חלוץ מחקר השיח בשפה העברית היה פרופסור חיים רבין אשר אמר :"תפקיד השימוש בלשון הוא התקשורת, והלשון היא איפוא פונקציה ל החברה" (רבין 1967) בשני משפטים אלו מביעה השקפתו המחקרית שהביאו אותה למסקנה שהלשון אינה מילים או משפטים אלא הם רק רכיבים בתוך השיח. כיום מחקרי השיח מקיפים בתחומים רבים כמו בבלשנות הטקסט ותהליך הילוך הטקסט בלשנות הטקסא זוכה להתעניינות הולכת וגוברת בדור האחרון ובים היתר,לתרומה לחינוך הלשוני ולאוריינות. ההתפתחות המתמדת של השיח העברי ניתן גם להוסיף מתוך עיון בכתבי עת לענייני לשון ולתחומים קרובים בספרי יובל לחקר הלשון.
לדרכי שילוב הערבית בסלנג הישראלי עבד אלרחמן מרעי הד האולפן החדש גיליון חורף 2013
העברית המדוברת לקוחה משאילת מילים משפות אחרות שנחשבה בכל הזמנים להליך טבעי וקיבלה משנה תוקף בעידן הגלובליזציה. ההוויה הישראלית,שהתבססה על קליטת עולים מארצות שונות תוף פרק זמן קצר הביאה להכנסת מילים רבות לשפה העברית שהפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מן השפה ,המילים שלקחו במונחים שונים למילה זרה,או מילה שאולה .
"אף שעיסוקנו בסלנג,מצאנו לראוי לכנות את חומרי עבודתנו בשם הכולל העברית העממית,שכן אף בידינו אמצעי בדוק להבחין בין הסלנג לעברית המדוברת" (נצר,2007) בתקופה המודרנית אין לשון ללא סלנג,הוא מוכר ונחשב כחלק לגיטימי מן השפה ואף נתפס ככסימן מובהק של חיותה של הלשון.
עם ולשון-חינוך ותרבות חיים א' כהן תשע"ד
אין צורך לומר שהדורות האחרונים כאם בארץ-אנחנו אינם צריכים לזה צורך ללימוד העברית. הכל נעשה בעברית,בעברית, ובעברית חיה, נושמת, חיונית, מחדשת ומתחדשת כל העת. כדי לכתוב ולדבר עברית אין הישראלי, דובר עברית ילידית, צריך ללמוד דקדוק. למעשה אין הוא צריך ללמוד עברית כלל כדרך שלומדים שפה על כלליה וחוקיה. וכך הוא הדבר לגבי כל אומה ולשון: אין דובר האנגלית הילידית נצרך ללימוד הדקדוק האנגלי, וכל כיוצא בזה. הדקדוק העברי- זה המתאר את מבנה השפה הוא תחום לימוד שיש לראות בו חום ידע וקלאסי.
אכן אין חמשת מיליוני דוברי העברית כלשון אם טבעית ואופפת כול צריכים לו. אין הם צריכים לדעת, למשל, שבמילה קילף יש דגש חזק בלמ"ד – דגש חזק שרוב דוברי העברית אינם משמיעים אותו, לא כל שכן שאין הם צריכים לדעת שהפועל קילף הוא בבניין פיעל. במה דברים אמורים? אין טבע הלשון העברית המדוברת בימינו .ועתה נשאלת השאלה הדקדוק העברי הנלמד איננו תואם את דקדוק העברי הקלאסי, ולכן חובה שמערכת החינוך תכיר לתלמיד את דקדוקה האם אנו מוכנים לוותר על פיסת ההשכלה הזאת המאפשרת לעברי ישראלי בוגר, משכיל, להכיר את מבנה לשונו ואת יסודותיו? הכרת שבעת בנייני הפועל אינה נדרשת לשם ידיעת דיבור עברי, אבל למה
חושב מי שחושב שהחינוך העברי פטור מן הלימוד הזה מן הצד הקלסי? מניין נובע יחס הבוז והזלזול הזה אל הקלסיקה הזאת של הלשון שהיא לשוננו?
על דלות הלשון והשפעתה על השיח גיל הרבאן פברואר 2018
מספר המלים העבריות שנדדו לשפות אחרות הוא קטן יחסית. לעומת זאת, גדול מספרן של המלים הלועזיות שנכנסו אל השפה העברית. מלים לועזיות הן מלים שנכנסו לעברית משפות זרות, כמו למשל: מקסימום, פסיכולוגיה, אופטימי, ליברל, דיסק ופאב. אך כאשר מגיעה אופנה חדשה מארצות אחרות ועדיין אין לה שם הולם בעברית היא מגיעה אלינו בשמה הלועזי לדוגמא: חליפת "טרנינג", מוסיקת "דיסקו" ועוד. כניסת מילים חדשות לשפה העברית הנה תופעה שכיחה, עבר בלשון חז"ל נכנסו מילים מן הארמית ומילים שנכנסו ללשפה נחשבות עברית לכל דבר.בימינו נכנסות לעברית מלים משפות זרות אחרות: בעיקר מהאנגלית אך גם מהצרפתית, מהגרמנית, מהאדיש, מהערבית ומהרוסית.
יש המתנגדים לשילוב של מלים לועזיות בשפה, והסיבות להתנגדות שונות. המתנגדים טוענים שמלים לועזיות קשות להבנה וזרות למבנה השפה העברית. ממלים לועזיות קשה לשלבן בשפה.עם כל הרצון למצוא תחליפים עבריים למלים לועזיות, יש בכל זאת מלים לועזיות שאין להן תחליף עברי. מלים לועזיות כמו: "רדיו", "טלפון", "אוניברסיטה", "שוקולד", "טלוויזיה", נחשבות מלים בינלאומיות. כך אומרים אותן בארצות רבות בעולם, ומשום כך מעדיפים להשאיר אותן כך גם בעברית ולא להחליפן במונח עברי. לכן אפילו האקדמיה ללשון העברית אינה מנסה לשנות את המלה "אקדמיה" למלה עברית.
טקסטים תקשורתיים
"לחפור זה יופי-אבל בעברית" (נלקח מתוך ynet) שחר חי 16.01.13 (טקסט על כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית לעומת העברית)
עד כה נכתבו עבודות הדוקטורט באוניברסיטה בשפה העברית,ובמקרים מיוחדים ניתן היה לכתוב אותן בשפות אחרות בעיקר באנגלית. עבודות רבות נכתבו ונכתבות באנגלית,אבל היה חשוב להבליט את המעמד המיוחד של העברית. "העמדת האנגלית במשקל שווה לעברית מהווה לדעתי נסיגה חמורה מהכיוון" בר אשר אמר לynet לאל שקבעו המייסדים של האוניברסיטה. אנשים אינם אומרים "שלום" או "להתראות" אלא היי וביי אנו מושכבים בידיינ תרבות של למעלה מ3000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית גם שהתנהלו בלשונות אחרים. תגובת האוניבסיטה הייתה :"האוניברסיטה הייתה והינה בשמה עברית,מעל 99 אחוז מהקורסים ניתנים בעברית החינות רובן בעברית ועוד .אולם כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית משקפת את רצון החוקר ומחלקתו להיחשף לכלל הקהילה המדעית בעולם לאו דווקא בישראל . בתחומי מחקר רבים השופטים הרלוונטים והמומחים אינם ביותר אינם בהכרח ישראלים אלא מצויים במוסדות אקדמיים בחו"ל "
הכוונה בכתיבת עבודת הדוקטורט באנגלית,כמו שנאמר בכתבה היא לחשוף את העולם למחקרים חדשים שכתבו פה בארץ לחוקרים ממדינות שונות ולא דווקא רק לחוקרים בארץ באותו התחום.
"כאילו דה- משהו התשנה בשפה העברית" אפרת זמר 3.4.2010 ( טקסט על הידרדרות שפתם של בני הנוער )
בימים אלו יוצאת לדרך תוכנית חדשה של משרד החינוך,המתפרסמת כאן לראשונה שניתן להגדירה כתוכנית הצלה של שפת בני הנוער. במסגרת התוכנית שכותרתה "הרחבת אוצר המילים" נבנה מאגר מילים שאותו התמלידים אמורים ללמוד ממש כמו בפסיכומטרי,או לחילופין באולפני קליטה אלא שהתוכנית לא מועדת לאקדמאיים או לעולים חדשים-אלא לתלמידים בבית ספר. "שפה היא יסוד התרבות האנושית והשפה העברית היא יסוד תרבותינו הלאומית" אמר השר סער .
כל מי ששמע שיחה המתנהלת בין נוער לגילאים 12-18 מבין שמשהו התשנה בשפה העברית, השעות הארוכות מול הצ'אטים וההודעות יצרו שפה חדשה כגון"OMG" ו"חחחחח".אבשלום קור,הדמות המזוהה ביותר בשיח הציבורי עם השפה העברית,התוכנית החדשה מבחינתו צריכה להיות הההתחלה בטיפול יסודי בשורש:"אני מדריך את הקורס של גלי צה"ל למעלה מ20 שנה אני מקבלים כאן חבר'ה בני 18 על מנת להכשיר אותם לשידור. כשהתחלתי את הקורס הם קיבלו 7 שיעורי לשון.עם השנים הרחבתי לפי הצרכים,והיום הם מקבלים 60 שיעורי לשון כאשר בכל שיעור חובה עליהם לדבר ולא רק להקשיב" קור מציע להפנות אצבע מאשימה כלפי ממשלות ישראל,שלאורך השנים הזניחו את החינוך ואת החינוך הלשוני בפרט."מאז שהחלו קיצוצים בתקציב החינוך,המשבצת סבלה יותר מכל היא משבצת השפה העברית." אומר קור.
"באקדמיה חוששים לשפה העברית" תמרה טראובמן כתבת "הארץ" לענייני אקדמיה 5.1.2005 (טקסט ל גלובליזציה בשפה העברית לאחר "יום השפה העברית")
"יום השפה העברית" צוין בטקסים רשמיים וחגיגיים,אך כולם יודעים שרק שפה במצוקה זקוקה ליום כזה. האנגלית לא רק מתפשטת בשפה העברית בקצב גדל והלך,אלא גם שהשתלטותה הכתה שורשים עמוקים,עד כי נטבעות מילים חלופיות בעברית והן נותרות מאחורי האנגלית." Ecological Niche" (מושג בטקסט שמשמעותו "גומחה אקולוגית") מועתק אחד,-לאחד מהאנגלית. התופעה הזאת (של העתק המילים מהאנגלית) אפילו מתרחשת באקדמיה העברית ללשון,
"זה מאוד תלוי באנשים שישבו בוועדה שדנה בעניין", אומרת גדיש. "אם הם היו אנשי עברית ואנשי שפה, או טכנאים שיצרו בבואה של האנגלית בלי מחשבה על השורש העברי ההולם". אומרת רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון. לדוגמא: "תימוכין"-"backing" היא אחת מהמילים הנוספות שהאקדמיה העברית, הבעיה היא שהאקדמיה יוצקת את המונחים בדמות האנגלית ולכן למרות שאנו הולכים עם העברית-עדיין יש אנגלית.
העברית הוקמה לתחייה לאחר שלא היתה בשימוש מאות שנים. אך כעת, אומרים מומחים, הגלובליזציה והמוחלטות של השפה האנגלית מאיימות עליה. גדיש במהלך הכתבה דנה בשאלה האם כל העולם ידבר בשפה האנגלית או רק יחשוב בשפה האנגלית?
"מלחמת האקדמיה העברית בשפה האנגלית" (נלקח מעיתן הארץ) רויטל חובל 12.10.2012(טקסט על החלטת השפה שבה מרצים בטכניון)
תשעים ותשע שנה לאחר המלחמה הסוערת על שפת ההוראה בטכניון, שבה הוכרע כי ילמדו בעברית, לא בגרמנית, הוויכוח ההיסטורי חוזר לאקדמיה, הפעם בין עברית לאנגלית. בכנס האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל,המתקיימת אחת לשלוש שנים בארץ היה ויכוח ב"מאחורי הקלעים" באיזו שפה ישתמשו על מנת להעביר את תוכן הכנס. האגודה התעקשה על אנגלית,לאחר מכן עברית ולאחד מן המשתתפים בכנס הצית דיון סוער בוועדה.בשיחה עם "הארץ" אמר גולדשטיין ש"לא אכפת לי שירצו באנגלית, אבל אני נגד הכפייה של השפה. נוצר מצב הפוך, שישראלים מרצים באנגלית על מקורות העברית. אם אתה איש מדע, ביולוג, אז אין לך ברירה, אבל אם שפתך עברית ואתה הולך להרצות על מה שאתה חוקר באנגלית, יש פה משהו מבלבל".כמה מתומכי האנגלית השיבו לגולדשטיין, בהם ברזילי, שהסביר כי "הסיבה המרכזית מדוע שפת הדיונים היא באנגלית היא שזהו ארגון בינלאומי שרבים מחבריו וחברותיו אינם ישראלים ויש גם לא מעטים שהעברית שלהם אינה מספיק טובה כדי לנהל דיונים אקדמיים בעברית". בעקבות דיון זה שני סודות נחשפו: חוקרי התרבות אינם שולטים כמו שחשבו בשפה העברית אך מצד שני ישו חוסר כבוד לשפה העברית מצד האקדמיה הישראלית לשפה העברית.
"הכירו: המילים שנכנסו לחיינו בשנה החולפת" (נלקח מ mako) עמית ולדמן ורקפת בורשטיין 25.9.14
ידוע לכל שהשפה העברית המדוברת מושפעת במידה רבה משפות לועזיות - כך הפכו מילים כמו טלפון, טרקטור וטלוויזיה לחלק בלתי נפרד מהשפה והן כנראה כבר לא ילכו לשום מקום. אבל מה לגבי המילים החדשות שנכנסות לחיינו? התחום העיקרי בה השפה הלועזית נכנסת רבות לחיינו הוא התחום הטכנולוגי.כך יוצא שרבים מאיתנו כלל לא יודעים שלאותם פיתוחים טכנולוגיים יש גם תרגום הולם בעברית. רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה העברית ללשון, הסבירה מדוע לציבור קשה לקבל את המילים העבריות החדשות: "השפה היא דבר טבעי ומתפתח. אי אפשר לנבא איזו מילה תתפוס ואיזה תישאר על רצפת עורכי המילונים".ולמרות כל החידושים בשפה, לאקדמיה ללשון יש עדיין מילים שממתינות על הפרק שהוא "באג" עדיין ממתין לאישור, ומילים כמו וינטאג', טוסטר לחיץ וקאפקייק עדיין מחכות לתחלופה עברית . אך בינתיים, נדמה שהמציאות תמשיך להתגבר על השפה המדוברת ולחזק את הצורך להמציא עוד ועוד מילים חדשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה