מבוא עבודה בתקשורת
בחרתי בנושא של השפעת האנגלית על העברית,יתרון או חיסרון? (במילים יותר פשוטות) כיום בעולם המודרני,שהגלובליזציה מאוד זמינה ושהטכנולוגיה בשיאה האנגלית השפה הבינלאומית מתחזקת וכל המדינות בעולם משופעות מימנה אם זה בטלוויזיה,רדיו והאינטרנט שגדוש באנגלית כמו בתוכנות ואתרים. אני חושבת שהנושא חשוב מכיוון שאנגלית שהיא שפה ככ חשובה לכל אדם ואדם בארץ ובעולם ומעשירה את הידע שלנו צריכה להיות מובנת ומדובר ע"י כולם אבל האם היא גוזלת מאיתנו את השפה המקומית שלנו? אנגלית היא כבר השפה השלישית שהכי מדוברת בארץ ובעקבות הקמפיין של נפתלי בנט לעליית כמות הנבחנים ה5 יחידות אנגלית, האנגלית נהיית שפה חשובה,אך עד מה צריך לתת לה להיות חשובה? באיזה אופן?
סיכום מאמרים:
ההתערבות הגלויה של האנגלית בשפה העברית היא בתחומי השאילה הלקסיקלית ותרגומי השאילה. משמע שאילה של מילה זרה על צורתה ועל שאילה לקסיקלית. לכל לשון אחת קולטת מרעותה מילים כהווייתן וכצורתן משמעותה. יישנן מילים אשר נקלטות בשפה העברית ומתחמקות מצורות דקדוקיות אלא ליצירת פעלים כגון:טרפד,נטרל,קטלג או שמות פעולה הנגזרים מבניינים אלאל כמו נטרול,נרמול וטרפוד.
המילה הזרה עוברת מלשון ללשון ללא שינויים והמילה השאולה מלכתחילה זרה אך היא לבסוף מותאמת לסביבתה הלשוית במסטא חדש בכתיב ובהטעמה. נהייתה שפת תקשורת רחבה בלשונות שונות ובעמדות כלפיה: כמו שמילילם באנגלית נכנסו לשפה היפנית. וורדהוף (1986) "נוספות מילים כדי לציין תכנים באופן כללי,חדשים רעיונות חדשים וגישות חדשות. המילים הזרות מקבילות לחידושים חברתיים ולערכים חברתיים , הן האספקלריה של החברה."
מאמר2
חקר השיח העברי התפתח במידה רבה במקביל לחקר השיח בעולם. בשנות ה70 המאוחרות הופעו בארת ניצנים ראשונים של מחקרי שיח בעברית. חלוץ מחקר השיח בשפה העברית היה פרופסור חיים רבין אשר אמר :"תפקיד השימוש בלשון הוא התקשרות, והלשון היא איפוא פונקציה ל החברה" (רבין 1967) בשני משפטים אלו מביעה השקפתו המחקרית שהביאו אותה למסקנה שהלשון אינה מילים או משפטים אלא הם רק רכיבים בתוך השיח. כיום מחקרי השיח מקיפים בתחומים רבים כמו בבלשנות הטקסט ותהליך הילוך הטקסט בלשנות הטקסא זוכה להתעניינות הולכת וגוברת בדור האחרון ובים היתר,לתרומה לחינוך הלשוני ולאוריינות. ההתפתחות המתמדת של השיח העברי ניתן גם להוסיף מתוך עיון בכתבי עת לענייני לשון ולתחומים קרובים בספרי יובל לחקר הלשון.
מאמר3
העברית המדוברת לקוחה משאילת מילים משפות אחרות שנחשבה בכל הזמנים להליך טבעי וקיבלה משנה תוקף בעידן הגלובליזציה. ההוויה הישראלית,שהתבססה על קליטת עולים מארצות שונות תוף פרק זמן קצר הביאה להכנסת מילים רבות לשפה העברית שהפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מן השפה ,המילים שלקחו במונחים שונים למילה זרה,או מילה שאולה .
"אף שעיסוקנו בסלנג,מצאנו לראוי לכנות את חומרי עבודתנו בשם הכולל העברית העממית,שכן אף בידינו אמצעי בדוק להבחין בין הסלנג לעברית המדוברת" (נצר,2007) בתקופה המודרנית אין לשון ללא סלנג,הוא מוכר ונחשב כחלק לגיטימי מן השפה ואף נתפס ככסימן מובהק של חיותה של הלשון.
טסט תקשורתי
"לחפור זה יופי-אבל בעברית" (נלקח מתוך ynet) שחר חי 16.01.13 (מאמר על עשיית הדוקטורט בשפה האנגלית לעומת העברית)
עד כה נכתבו עבודות הדוקטורט באוניברסיטה בשפה העברית,ובמקרים מיוחדים ניתן היה לכתוב אותן בשפות אחות ובעיקר באנגלית. עבודות רבות נכתבו ונכתבות באנגלית,אבל היה חשוב להבליט את המעמד המיוחד של העברית. "העמדת הנאגלית במשקל שווה לעברית מהווה לדעתי נסיגה חמורה מהכיוון" בר אשר אמר לynet לאל שקבעו המייסדים של האוניברסיטה. אנשים אינם אומרים "שלום" או "להתראות" אלא היי וביי אנו מושכבים בידיינ תרבות של למעלה מ3000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית גם שהתנהלו בלשונות אחרים. תגובת האוניבסיטה הייתה :"האוניברסיטה הייתה והינה בשמה עברית,מעל 99 אחוז מהקורסים ניתנים בעברית החינות רובן בעברית ועוד.אולם כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית משקפת את רצון החוקר ומחלקתו להיחשף לכלל הקהילה המדעית בעולם לאו דווקא בישראל. בתחומי מחקר רבים השופטים הרלוונטים והמומחים אינם ביותר אינם בהכרח ישראלים אלא מצויים במוסדות אקדמיים בחו"ל "
"כאילו דה- משהו התשנה בשפה העברית" אפרת זמר 3.4.2010 ( מאמר רעל הידרדרות שפתם של בני הנוער ועשייה לתקן זאת)
בימים אלו יוצאת לדרך תוכנית חדשה של משרד החינוך,המתפרסמת כאן לראשונה שניתן להגדירה כתוכנית הצלה של שפת בני הנוער. במסגרת התוכנית שכותרתה "הרחבת אוצר המילים" נבנה מאגר מילים שאותו התמלידים אמורים ללמוד ממש כמו בפסיכומטרי,או לחילופין באולפני קליטה אלא שהתוכנית לא מועדת לאקדמאיים או לעולים חדשים-אלא לתלמידים בבית ספר. "שפה היא יסוד התרבות האנושית והשפה העברית היא יסוד תרבותינו הלאומית" אמר השר סער .
כל מי ששמוע שיחה המתנהלת בין נוער לגילאים 12-18 מבין שמשהו התשנה בשפה העברית, השעות הארוכות מול הצ'אטים וההודעות יצרו שפה חדשה כגון"OMG" ו"חחחחח".אבשלום קור,הדמות המזוהה ביותר בשיח הציבורי עם השפה העברית,התוכנית החדשה מבחינתו צריכה להיות הההתחלה בטיפול יסודי בשורש:"אני מדריך את הקורס של גלי צה"ל למעלה מ20 שנה אני מקבלים כאן חבר'ה בני 18 על מנית להכשיר אותם לשידור. כשהתחלתי את הקורס הם קיבלו 7 שיעורי לשון.עם השנים הרחבתי לפי הצרכים,והיום הם מקבלים 60 שיעורי לשון כאשר בכל שיעור חובה אליהם לדבר ולא רק להקשיב" קור מציע להפנות אצבע מאשימה כלפי ממשלות ישראל,שלאורך השנים הזניחו את החינוך ואת החינוך הלשוני בפרט."מאז שהחלו קיצוצים בתקציב החינוך,המשבצת סבלה יותר מכל היא משבצת השפה העברית." אומר קור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה