ממצאים

ממצאים

 במהלך המחקר שלי גיליתי על המילים שבחרתי כמה דברים, איזו מילה הכי נפוצה בחיפוש בגוגל? באילו משפטים משתמשים במילים שבחנתי? ומילים מכמה תחומים שונים.

חיפוש בגוגל
שואו (show)- כ 676,000 תוצאות
פאב (pub)-כ 383,000 תוצאות
ספין (spin)-כ532,000 תוצאות
דיסק (disc)-כ 3,910,000 תוצאות
מדיה (media)- כ6,890,000 תוצאות
דייט (date) -כ 370,000 תוצאות
טרנס (trance) - כ 350,000 תוצאות
סינימטק ( Cinémathèque)- כ189,000  תוצאות

פריים (frame)-כ747,000 תוצאות 

סמול טוק (small talk)- כ 43,800 תוצאות
ספיישל (special) -כ 1,570,000 תוצאות 
סטטיסט(statistical)-כ7,240 תוצאות 
סאונד (sound)-כ 2,660,000 תוצאות 
מדיום(medium)כ 181,000 תוצאות 
טוק שואו (talk show) כ 21,100 תוצאות 
טון (ton)- כ 2,860,000 תוצאות 
ווינר (winner) - כ 940,000 תוצאות 
אודישן (audition)- כ 733,000 תוצאות 
רייטינג(rating)- כ 210,000 תוצאות 
רקוד (record)- כ 145,000 תוצאות 

עפ"י החיפוש שערכתי בגוגל המילים עם שיעור החיפוש הכי גובהה הוא : מדיה, ספיישל ודיסק
השיעור הכי נמוך: סטטיסט, סמול טוק ורקוד. ניתן להסיק שבמילים הפחות פופולריות כמו סטטיסט (הלקוחה מעולם הטלויזיה) וסמול טוק (שמשומשת יותר בשפה המדוברת) משתמשים פחות ומחפשים פחות בגוגל. אך מילים כמו ספיישל (שנהוגה בבמגוון ביטויים כמו :מונית ספיישל, תכנית ספיישל, מנת הספיישל) והמילה דיסק  (שנהוגה בביטויים: קומפקט דיסק או דיסק און קי) הן הנפוצות ביותר כי בהן משתמשים לרוב בחיי היומיום כמו תכניות ספיישל בטלויזיה והכנסת קבצים לדיסק און קי.

 תחומי המילים
20 המילים שבחרתי הן בכלליותן מעולם התקשורת אך אפשר לחלק אותן למספר תחומים שונים כמו:
1. ללא חלופות עבריות: מול טוק, סינימטק
לעומת זאת שסינימטק היא מילה מסחירת אני חושבת שכדאי למצוא לה חלופה.
2. מילים מעולם הטלויזיה: שואו, פריים, סאונד, סטטיסט,מדיום טוק שואו,רייטינג רקוד
3. מילים בעלות שתי משמעויות: המילה ווינר (שמשמעותה מנצח) היא גן משחק המזל המוכר ווינר, או המילה רייטינג שבאה גם מהתחום הכלכלי.

ראיון עם גבי ברינבאום (מזוית ראייה שונה)

כחלק מהשגת הממצאים שלי,החלטתי לפנות לגורם סמכותי יותר. פניתי לאקדמיה העברית ללשון וראיינתי את גבי ברינבאום,חוקר במילון ההיסטורי של האקדמיה


מה בדיוק התפקיד שלך באקדמיה?

אני חוקר בכיר במילון ההיסטורי של האקדמיה.

מה משך אותך לעסוק בנושא של העברית והשפות?

מגיל צעיר פשוט אהבתי,קשה לי להגדיר יותר מזה. אהבתי כמו שיש אנשים שאוהבים באופן טבעי מתמטיקה או ביולוגיה אני מאוד אהבתי לשון מהכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי. וכשהגעתי לאוניברסיטה למדתי לשון ובלשנות, תואר שני ותואר שלישי.

ילדים מבלים הרבה בטלפון הנייד וברשתות החברתיות,מה אתה חושב שזה עושה לשפה שלהם?

כן,בואי נגיד אני לא חושב שההשפעה ממש דרמטית כמו שמתארים אותה,כמובן שיש השפעה וזה שאנשים עכשיו מתכתבים במקום לדבר הרבה. אז תוך כדי זה מקצרים וכל מיני פטנטים כאלה שמכפילים את האותיות וכו' אז נוצרים גם דברים כאלה אבל עדיין אני חושב שכל תלמיד וכל ילד יודע להבחין בין כתיבה כזאת שהיא לא פורמלית לבין כתיבה פורמלית ולבין דיבור פורמלי. זה כמו שאנשים במשך מאות ואלפי שנים ידעו להבחין שכשאני מדבר עם חבר שלי אני מדבר בצורה מסוימת ולפני מורה בצורה קצת אחרת. זה מה שאנו קוראים משלב , באופן טבעי אני חושב שתלמידים יודעים את זה וסך הכל אם מסתכלים מנסים בכלל לדרג ככה ולומר עד כמה השפה תקנית אני לא חושב שהיא פחות תקנית היום מאשר לפני 20 שנה בגלל האינטרנט או משהו כזה לא נראה לי. בסך הכל זה השתלב באופן טבעי בשפה. יש שינויים ויש השפעות שזה צריך לחקור לבד כמו,השפעת האינטרנט על השפה או הכתיבה ושנהיים. נראה לי שמי שיעשה את המחקר הזה בצורה רצינית לא ישווה לעברית של לפני 20 שנה של לפני האינטרנט לא יגיע למסקנה הוא ממש דרסטי (השינוי).

עוד 50 שנה ידברו פה עברית או אנגלית?

קשה מאוד לדעת, אני לא חושב שהעברית בסכנה גם מאלה שמנבאים שחורות. אנחנו משתמשים בכל כך הרבה אנגלית לא,אני לא חושב ככה גם מתוך ניסיון של שפות אחרות שיש הרבה השפעה של אנגלית אבל עדיין השפה שומרת על עצמאותה. יש דוגמא מאוד מפורסמת מהאנגלית עצמה שבמאה ה-11 הייתה פלישה צרפתית ונכנסו מאו ואילו אלפי מילים צרפתיות והיו כאלה שחשבו שהשפה האנגלית בסכנה ובכל זאת יש עדיין אנגלית והיא מובחנת מהצרפתית.

אתה משתמש במילים באנגלית או לועזית ביומיום שלך?

קודם כל צריך פה להבחין הבחנה גדילה בין מילים לועזיות לבין מילים דווקא מאנגלית. אם אני אומר מילה כמו "אובייקטיבי" או "שוקולד" כל אלה לועזיות ולאו דווקא מאנגלית אנחנו לא קיבלנו אותם מאנגלית. צריך לזכור שהשפעת האנגלית על העברית החדשה היא יחסית מאוחרת וכשהתחילו להחיות את הלשון כמו בן יהודה וחבריו השפה שלהם לא
הייתה אנגלית וחלקם אפילו לא ידעו אנגלית, קודם כל יידיש הייתה שפת האם שלהם ואח"כ שפות התרבות היו דווקא גרמנית,צרפתית ורוסית ואלו היו בעלות השפעה גדולות אז. כל המילים הלועזיות שנכנסו ושכרגע אמרתי (אובייקטיבי וכו') כל אלה לא באו מהאנגלית עובדה שאנחנו גם לא הוגים אותן כמו האנגלית. האנגלית התחילה להשפיע החל מהמנדט,המנדט התחיל החל מהפלישה של אנגליה ב1917 ואח"כ שמנדט התחיל באופן רשמי ב1922 ואז הייתה יותר ויותר השפעה מהאנגלית והתחילו ללמד אנגלית בבתי הספר בצורה הרבה יותר  אינטנסיבית. אבל אח"כ התחילו להיכנס יותר מילים באנגלית לדוגמא "ג'אנק פוד" זה מהאנגלית אבל צריך להבחין ואנשים לפעמים לא מבחינים ומסיקים מסקנות ממש שגויות אם לא מבחינים את ההבחנות הנכונות.

למה אתה חושב שהאקדמיה הייתה צריכה להמציא חלופות למילים לועזיות בעברית?

באופן כללי שצריך למצוא חלופות זה בגלל שאנחנו רוצים שבסופו של דבר השפה תהיה עברית ולא שפה אחרת. החל מתחיית הלשון מוציאים תחליפים למילים עבריות. אבל גם ההגזמה לכיוון הזה לדעתי לא נכונה יש מילים כאלו בינלאומיות כמו המילים שכבר הזכרתי שאין צורך בכלל למצוא להן חלופה ובעניין זה יש לפעמים ויכוחים באקדמיה ללשון כי באופן כללי רוב חברי האקדמיה מסכימים שאין צורך לעברת מילים מאוד מאוד נפוצות כמו אלקטרוניקה, זה כולם מסכימים אבל למשל האקדמיה חידשה מילים כמו אופוזיציה וקואליציה שהן נגדה ויחדה אבל אין להן שום סיכוי להיקלט לדעתי מפני שהן מילים כבר בינלאומיות ונפוצות וזו באמת הייתה מחלוקת עבור אלו שכן רצו לחדש אבל לדעתי באמת אין צורך להחליף אותן.

הרבה אנשים לא משמשמשים בחלופות,למה?

זה תלוי במה כי יש הרבה אנשים שמתלוננים שהאנשים לא משתמשים במילים שהאקדמיה מציעה. הם שוכחים כמה מאות ואלפי מילים דווקא כן משתמשים בעברית כמו לדוגמא תחום המחשב שבסך הכל חדש יש בערך 20 שנה מחשבים בכל בית, עצם העובדה שאנחנו אומרים מחשב ולא computer או מקלדת ולא keyboard . הרבה מילים יחסי בשנים האחרונות דווקא כן נקלטו ונקלטו דווקא בעברית. אבל מתי הסיכוי טוב? שלא משתמשים בזה הרבה ואז האקדמיה באה ומציעה ושזה לא בינלאומי ולא בכל העולם אומרים את אותה המילה. למשל מאכלים,ניסו לתת מילים עבריות ל"וופלה" וקשה מאוד להכניס אותם כי הרבה אנשים כבר משתמשים והתמונה של הכנסת המילים די מורכבת.

מושגים שהשתמשתי במהלך העבודה (אינדקס מושגים)

גלובליזציה-תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי. הגלובליזציה חוצה את גבולות מדינת הלאום ומפעילה מגעים חברתיים וכלכליים אל מעבר להקשר המקומי והפיכתם לעולמיים. התפתחות הטכנולוגיה חושפת את כל תושבי מדינות העולם החופשי למגוון של תכנים המועברים באמצעי המדיה השונים, ובעיקר – הטלוויזיה והאינטרנט. קיימת חשיפה לתכנים רבים מסוגים שונים, מארצות שונות, בשפות שונות, ובעלי מסרים שונים.  מכאן, קיימת הצפה של העולם בתרבות גלובאלית - האחדה של התרבות העולמית. תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה, במגוון תחומים – למשל, התפשטות מותגים בתחום המזון וההלבשה. מוסיקה שנשמעת בכל העולם וכד'.

סלנג-מאפיין קבוצות מוגדרות באוכלוסיה,אך הוא חלק מהלשון המדוברת. הסלנג נחשב כ"ברית עממית". הסלנג אינו שפה שלמה,אלא אוצר מילים וביטויים אשר משולב במבנה של השפה,הנשלט על ידי כלליה המחייבים. הסלנג הוא סטיות מודעת מן התקן,המתגרות בחלופות הניטרליות של השפה התקנית .בעבר נתפס הסלנג כסוציולקט נמוך,אך הגישה מתגבשת בימים אלו רואה בו משלב,מת לשון לגיטימית ומתוכננת,אשר נעשה בה שימוש מכוון המתאים לנסיבות השיח.
תמצות-כדי להכניס הרבה תוכן למקום קטן צריך לתמצת,ולכן התחילו להשתמש בראשי תיבות כמו : ל"ת-ללא תוכן ועוד. גם מחליפים אותיות משפה תקנית  לאותיות לועזיות ומספרים כמו: פ33ה,4U שימוש באותיות באנגלית כדי לקצר ביטויים כמו :LOL להביע צחוק ועוד.
שפה כתובה- שפה רשמית,מפורשת יותר ומוקפדת יותר.

שפה דבורה-מאפיין מובהק של השפה המדוברת הוא השטף,והחשיבות הרבה הניתנת לו. השפה המדוברת אופיינית בשימוש תדיר יותר בגוף ראשון או שני, בסימני שיח המבטאים את ההתחשבות של המוען בנמען ואת התייחסותו של הנמען למוען ולדבריו. אחד המאפיינים של שפת הדיבור הוא סלנג.

ילדים דיגיטלים– אנשים שנולדו למצב שבו חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית מתווך מחשב (הנוער של היום). ילידים דיגיטליים נולדו לעולם שבו טלפונים ניידים, מחשבים ובעיקר האינטרנט הפכו לחלק אינטגרלי בחייהם. הם פיתחו דרכים להתמודד עם הצפת המידע, בין היתר באמצעות חדשנות דיגיטלית ויצירתיות. יש להם שלושה אופנים עיקריים לגלישה דרך טקסט: רעייה (רפרוף על כותרות ממקורות שונים ואיסוף מידע מהמקורות השונים); צלילת עומק (השתקעות במרחב מצומצם והתעמקות בנושא זה לפרטיו); וחשיבה על מה שהם מצאו. את שלושת אופני הגלישה הטקסטואלית הם משלבים ברב-משימתיות מעוררת התפעלות, ונעים בין טכניקה אחת לאחרת.

לוקליזציה –(מקומיות): יצירה מקומית. תהליך בו המאפיינים של בני המקום, או המגזר באים לידי ביטוי. הצורך בלוקליזציה מאפשר ליוצרים ליצור יצירה מקומית, ולצופים, אפשרות של פיצול והתאמה אישית של תכני התקשורת. העיסוק בתכנים מקומיים הרלוונטיים רק לאוכלוסייה המקומית מבחינת: שפה, זהות, תרבות, מסורת, ערכים וכד'.