ממצאים

ממצאים

 במהלך המחקר שלי גיליתי על המילים שבחרתי כמה דברים, איזו מילה הכי נפוצה בחיפוש בגוגל? באילו משפטים משתמשים במילים שבחנתי? ומילים מכמה תחומים שונים.

חיפוש בגוגל
שואו (show)- כ 676,000 תוצאות
פאב (pub)-כ 383,000 תוצאות
ספין (spin)-כ532,000 תוצאות
דיסק (disc)-כ 3,910,000 תוצאות
מדיה (media)- כ6,890,000 תוצאות
דייט (date) -כ 370,000 תוצאות
טרנס (trance) - כ 350,000 תוצאות
סינימטק ( Cinémathèque)- כ189,000  תוצאות

פריים (frame)-כ747,000 תוצאות 

סמול טוק (small talk)- כ 43,800 תוצאות
ספיישל (special) -כ 1,570,000 תוצאות 
סטטיסט(statistical)-כ7,240 תוצאות 
סאונד (sound)-כ 2,660,000 תוצאות 
מדיום(medium)כ 181,000 תוצאות 
טוק שואו (talk show) כ 21,100 תוצאות 
טון (ton)- כ 2,860,000 תוצאות 
ווינר (winner) - כ 940,000 תוצאות 
אודישן (audition)- כ 733,000 תוצאות 
רייטינג(rating)- כ 210,000 תוצאות 
רקוד (record)- כ 145,000 תוצאות 

עפ"י החיפוש שערכתי בגוגל המילים עם שיעור החיפוש הכי גובהה הוא : מדיה, ספיישל ודיסק
השיעור הכי נמוך: סטטיסט, סמול טוק ורקוד. ניתן להסיק שבמילים הפחות פופולריות כמו סטטיסט (הלקוחה מעולם הטלויזיה) וסמול טוק (שמשומשת יותר בשפה המדוברת) משתמשים פחות ומחפשים פחות בגוגל. אך מילים כמו ספיישל (שנהוגה בבמגוון ביטויים כמו :מונית ספיישל, תכנית ספיישל, מנת הספיישל) והמילה דיסק  (שנהוגה בביטויים: קומפקט דיסק או דיסק און קי) הן הנפוצות ביותר כי בהן משתמשים לרוב בחיי היומיום כמו תכניות ספיישל בטלויזיה והכנסת קבצים לדיסק און קי.

 תחומי המילים
20 המילים שבחרתי הן בכלליותן מעולם התקשורת אך אפשר לחלק אותן למספר תחומים שונים כמו:
1. ללא חלופות עבריות: מול טוק, סינימטק
לעומת זאת שסינימטק היא מילה מסחירת אני חושבת שכדאי למצוא לה חלופה.
2. מילים מעולם הטלויזיה: שואו, פריים, סאונד, סטטיסט,מדיום טוק שואו,רייטינג רקוד
3. מילים בעלות שתי משמעויות: המילה ווינר (שמשמעותה מנצח) היא גן משחק המזל המוכר ווינר, או המילה רייטינג שבאה גם מהתחום הכלכלי.

ראיון עם גבי ברינבאום (מזוית ראייה שונה)

כחלק מהשגת הממצאים שלי,החלטתי לפנות לגורם סמכותי יותר. פניתי לאקדמיה העברית ללשון וראיינתי את גבי ברינבאום,חוקר במילון ההיסטורי של האקדמיה


מה בדיוק התפקיד שלך באקדמיה?

אני חוקר בכיר במילון ההיסטורי של האקדמיה.

מה משך אותך לעסוק בנושא של העברית והשפות?

מגיל צעיר פשוט אהבתי,קשה לי להגדיר יותר מזה. אהבתי כמו שיש אנשים שאוהבים באופן טבעי מתמטיקה או ביולוגיה אני מאוד אהבתי לשון מהכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי. וכשהגעתי לאוניברסיטה למדתי לשון ובלשנות, תואר שני ותואר שלישי.

ילדים מבלים הרבה בטלפון הנייד וברשתות החברתיות,מה אתה חושב שזה עושה לשפה שלהם?

כן,בואי נגיד אני לא חושב שההשפעה ממש דרמטית כמו שמתארים אותה,כמובן שיש השפעה וזה שאנשים עכשיו מתכתבים במקום לדבר הרבה. אז תוך כדי זה מקצרים וכל מיני פטנטים כאלה שמכפילים את האותיות וכו' אז נוצרים גם דברים כאלה אבל עדיין אני חושב שכל תלמיד וכל ילד יודע להבחין בין כתיבה כזאת שהיא לא פורמלית לבין כתיבה פורמלית ולבין דיבור פורמלי. זה כמו שאנשים במשך מאות ואלפי שנים ידעו להבחין שכשאני מדבר עם חבר שלי אני מדבר בצורה מסוימת ולפני מורה בצורה קצת אחרת. זה מה שאנו קוראים משלב , באופן טבעי אני חושב שתלמידים יודעים את זה וסך הכל אם מסתכלים מנסים בכלל לדרג ככה ולומר עד כמה השפה תקנית אני לא חושב שהיא פחות תקנית היום מאשר לפני 20 שנה בגלל האינטרנט או משהו כזה לא נראה לי. בסך הכל זה השתלב באופן טבעי בשפה. יש שינויים ויש השפעות שזה צריך לחקור לבד כמו,השפעת האינטרנט על השפה או הכתיבה ושנהיים. נראה לי שמי שיעשה את המחקר הזה בצורה רצינית לא ישווה לעברית של לפני 20 שנה של לפני האינטרנט לא יגיע למסקנה הוא ממש דרסטי (השינוי).

עוד 50 שנה ידברו פה עברית או אנגלית?

קשה מאוד לדעת, אני לא חושב שהעברית בסכנה גם מאלה שמנבאים שחורות. אנחנו משתמשים בכל כך הרבה אנגלית לא,אני לא חושב ככה גם מתוך ניסיון של שפות אחרות שיש הרבה השפעה של אנגלית אבל עדיין השפה שומרת על עצמאותה. יש דוגמא מאוד מפורסמת מהאנגלית עצמה שבמאה ה-11 הייתה פלישה צרפתית ונכנסו מאו ואילו אלפי מילים צרפתיות והיו כאלה שחשבו שהשפה האנגלית בסכנה ובכל זאת יש עדיין אנגלית והיא מובחנת מהצרפתית.

אתה משתמש במילים באנגלית או לועזית ביומיום שלך?

קודם כל צריך פה להבחין הבחנה גדילה בין מילים לועזיות לבין מילים דווקא מאנגלית. אם אני אומר מילה כמו "אובייקטיבי" או "שוקולד" כל אלה לועזיות ולאו דווקא מאנגלית אנחנו לא קיבלנו אותם מאנגלית. צריך לזכור שהשפעת האנגלית על העברית החדשה היא יחסית מאוחרת וכשהתחילו להחיות את הלשון כמו בן יהודה וחבריו השפה שלהם לא
הייתה אנגלית וחלקם אפילו לא ידעו אנגלית, קודם כל יידיש הייתה שפת האם שלהם ואח"כ שפות התרבות היו דווקא גרמנית,צרפתית ורוסית ואלו היו בעלות השפעה גדולות אז. כל המילים הלועזיות שנכנסו ושכרגע אמרתי (אובייקטיבי וכו') כל אלה לא באו מהאנגלית עובדה שאנחנו גם לא הוגים אותן כמו האנגלית. האנגלית התחילה להשפיע החל מהמנדט,המנדט התחיל החל מהפלישה של אנגליה ב1917 ואח"כ שמנדט התחיל באופן רשמי ב1922 ואז הייתה יותר ויותר השפעה מהאנגלית והתחילו ללמד אנגלית בבתי הספר בצורה הרבה יותר  אינטנסיבית. אבל אח"כ התחילו להיכנס יותר מילים באנגלית לדוגמא "ג'אנק פוד" זה מהאנגלית אבל צריך להבחין ואנשים לפעמים לא מבחינים ומסיקים מסקנות ממש שגויות אם לא מבחינים את ההבחנות הנכונות.

למה אתה חושב שהאקדמיה הייתה צריכה להמציא חלופות למילים לועזיות בעברית?

באופן כללי שצריך למצוא חלופות זה בגלל שאנחנו רוצים שבסופו של דבר השפה תהיה עברית ולא שפה אחרת. החל מתחיית הלשון מוציאים תחליפים למילים עבריות. אבל גם ההגזמה לכיוון הזה לדעתי לא נכונה יש מילים כאלו בינלאומיות כמו המילים שכבר הזכרתי שאין צורך בכלל למצוא להן חלופה ובעניין זה יש לפעמים ויכוחים באקדמיה ללשון כי באופן כללי רוב חברי האקדמיה מסכימים שאין צורך לעברת מילים מאוד מאוד נפוצות כמו אלקטרוניקה, זה כולם מסכימים אבל למשל האקדמיה חידשה מילים כמו אופוזיציה וקואליציה שהן נגדה ויחדה אבל אין להן שום סיכוי להיקלט לדעתי מפני שהן מילים כבר בינלאומיות ונפוצות וזו באמת הייתה מחלוקת עבור אלו שכן רצו לחדש אבל לדעתי באמת אין צורך להחליף אותן.

הרבה אנשים לא משמשמשים בחלופות,למה?

זה תלוי במה כי יש הרבה אנשים שמתלוננים שהאנשים לא משתמשים במילים שהאקדמיה מציעה. הם שוכחים כמה מאות ואלפי מילים דווקא כן משתמשים בעברית כמו לדוגמא תחום המחשב שבסך הכל חדש יש בערך 20 שנה מחשבים בכל בית, עצם העובדה שאנחנו אומרים מחשב ולא computer או מקלדת ולא keyboard . הרבה מילים יחסי בשנים האחרונות דווקא כן נקלטו ונקלטו דווקא בעברית. אבל מתי הסיכוי טוב? שלא משתמשים בזה הרבה ואז האקדמיה באה ומציעה ושזה לא בינלאומי ולא בכל העולם אומרים את אותה המילה. למשל מאכלים,ניסו לתת מילים עבריות ל"וופלה" וקשה מאוד להכניס אותם כי הרבה אנשים כבר משתמשים והתמונה של הכנסת המילים די מורכבת.

מושגים שהשתמשתי במהלך העבודה (אינדקס מושגים)

גלובליזציה-תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי. הגלובליזציה חוצה את גבולות מדינת הלאום ומפעילה מגעים חברתיים וכלכליים אל מעבר להקשר המקומי והפיכתם לעולמיים. התפתחות הטכנולוגיה חושפת את כל תושבי מדינות העולם החופשי למגוון של תכנים המועברים באמצעי המדיה השונים, ובעיקר – הטלוויזיה והאינטרנט. קיימת חשיפה לתכנים רבים מסוגים שונים, מארצות שונות, בשפות שונות, ובעלי מסרים שונים.  מכאן, קיימת הצפה של העולם בתרבות גלובאלית - האחדה של התרבות העולמית. תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה, במגוון תחומים – למשל, התפשטות מותגים בתחום המזון וההלבשה. מוסיקה שנשמעת בכל העולם וכד'.

סלנג-מאפיין קבוצות מוגדרות באוכלוסיה,אך הוא חלק מהלשון המדוברת. הסלנג נחשב כ"ברית עממית". הסלנג אינו שפה שלמה,אלא אוצר מילים וביטויים אשר משולב במבנה של השפה,הנשלט על ידי כלליה המחייבים. הסלנג הוא סטיות מודעת מן התקן,המתגרות בחלופות הניטרליות של השפה התקנית .בעבר נתפס הסלנג כסוציולקט נמוך,אך הגישה מתגבשת בימים אלו רואה בו משלב,מת לשון לגיטימית ומתוכננת,אשר נעשה בה שימוש מכוון המתאים לנסיבות השיח.
תמצות-כדי להכניס הרבה תוכן למקום קטן צריך לתמצת,ולכן התחילו להשתמש בראשי תיבות כמו : ל"ת-ללא תוכן ועוד. גם מחליפים אותיות משפה תקנית  לאותיות לועזיות ומספרים כמו: פ33ה,4U שימוש באותיות באנגלית כדי לקצר ביטויים כמו :LOL להביע צחוק ועוד.
שפה כתובה- שפה רשמית,מפורשת יותר ומוקפדת יותר.

שפה דבורה-מאפיין מובהק של השפה המדוברת הוא השטף,והחשיבות הרבה הניתנת לו. השפה המדוברת אופיינית בשימוש תדיר יותר בגוף ראשון או שני, בסימני שיח המבטאים את ההתחשבות של המוען בנמען ואת התייחסותו של הנמען למוען ולדבריו. אחד המאפיינים של שפת הדיבור הוא סלנג.

ילדים דיגיטלים– אנשים שנולדו למצב שבו חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית מתווך מחשב (הנוער של היום). ילידים דיגיטליים נולדו לעולם שבו טלפונים ניידים, מחשבים ובעיקר האינטרנט הפכו לחלק אינטגרלי בחייהם. הם פיתחו דרכים להתמודד עם הצפת המידע, בין היתר באמצעות חדשנות דיגיטלית ויצירתיות. יש להם שלושה אופנים עיקריים לגלישה דרך טקסט: רעייה (רפרוף על כותרות ממקורות שונים ואיסוף מידע מהמקורות השונים); צלילת עומק (השתקעות במרחב מצומצם והתעמקות בנושא זה לפרטיו); וחשיבה על מה שהם מצאו. את שלושת אופני הגלישה הטקסטואלית הם משלבים ברב-משימתיות מעוררת התפעלות, ונעים בין טכניקה אחת לאחרת.

לוקליזציה –(מקומיות): יצירה מקומית. תהליך בו המאפיינים של בני המקום, או המגזר באים לידי ביטוי. הצורך בלוקליזציה מאפשר ליוצרים ליצור יצירה מקומית, ולצופים, אפשרות של פיצול והתאמה אישית של תכני התקשורת. העיסוק בתכנים מקומיים הרלוונטיים רק לאוכלוסייה המקומית מבחינת: שפה, זהות, תרבות, מסורת, ערכים וכד'.

ניתוח תוכן

בעקבות הפגישה עם המנחה , החלטתי לנתח כ20 מילים מעולם התקשורת (וכמובן שישנן עוד הרבה מילים מתחומים אחרים שנלקחו מהן מילים לועזיות). בטבלה שהכנתי לקחתי את אותן מילים בתעתיק לעברית,המילה המקורית (בלועזית) והחלופה(או שאינה נמצאה  חלופה) לה בעברית.

תעתיק בעברית	המילים באנגלית	השימוש בעברית
שואו	show	מופע
פאב	pub	בר, בית מרזח מסבאה
ספין	spin	סחריר
דיסק	disc	תקליטור
מדיה	media	אמצעי תקשורת
דייט	date	פגישה
טרנס	trance	חוסר תודעה
סינימטק	Cinémathèque	אין חלופה בעברית
פריים	frame	חלונית
סמול טוק	Small talk	אין חלופה בעברית
ספיישל	special	מיוחד
סטטיסט	statistical	ניצב
סאונד	sound	נשמע,קול
מדיום	medium	אמצעי תקשורת (כמו מדיה)
טוק שואו	Talk show	תוכנית אירוח
טון	ton	סגנון דיבור
ווינר	winner	מנצח,זוכה
אודישן	audition	מבחן בד
רייטינג	rating	מידרוג
רקורד	record	רשומה

מופע(show)-מעשה -ההופעה,שלב בהופעה הופעת שחקן על הבימה.

פאב(pub)-מקום לשתיית משקאות אלכוהוליים

ספין(spin)- (בתקשורת) הַסְטָיָה; סַחְריר; הסטה מניפולטיבית של תשומת הלב התקשורתית - ובעקבותיה הציבורית - מעניין אחד למשנהו (לשם התחמקות; תעלול בשיח פוליטי

דיסק(disc)-דיסק אופטי עגול המשמש לאחסון מידע

מדיה(media)- שם כולל לאמצעי התקשורת (עיתונים, רדיו וטלוויזיה)

דייט (date)-שם פעולה של פָּגַשׁ: חבר בדרך מקרה או לאחר תיאום מראש

טרנס(trance)-מצב הדומה לתרדמה שבו האדם חסר יכולת לבצע פעולות רצוניות
 סינימטק(Cinémathèque)-מרכז תרבותי לקולנוע המציג סרטים שאינם שייכים לזרם המרכזי של הקולנוע המסחרי כגון סרטים ניסיוניים, סרטים קלסיים וכדומה.
פריים(frame)-מספר של תמונות בודדות.
סמול טוק (Small talk)-שׂיחה קלה בנושׂאים שוּלִיים
ספיישל(special)-בלתי רגיל, יוצא דופן
סטטיסט(statistical)- אדם הממלא תפקיד שולי בלבד.
סאונד(sound)-צליל הנשמע אגב דיבור,קריאה,זימרה וכדומה.
מדיום(medium)-אמצעי תקשורת
טוק שואו(Talk show)-תָכנית רדיו או טלוויזיה המארחת אישים ידועים לרֵיאיון או לשׂיחה לא רשמיים.
טון (ton)- נעימת הקול,אופן הדיבור שיש בו משום הבעת רגש מסיום,נטיה.
ווינר(winner)-זוכֶה, מסַיֵים בניצחון.
אודישן(audition)-מִבחן קבּלה, בּעיקָר בִּתחוּם הבּידוּר
רייטינג(rating)- אומדן של שיעוּר הצופים או המאזינים בטלוויזיה וּבכלי תקשורת אחרים בּתָכנית מסוּימת על-פּי מִדגָם, מבוטָא באחוזים המעיד, בדרך כלל, על רמת הפופולריות.
רקורד(record)-רשוּמה; דבר שנרשם בהקלטה או בצילום: רקורד הריאיון.

ניתוח תוכן

בניתוח התוכן החלטתי (בהמלצת המנחה) לקחת מילים שנלקחו מן האנגלית , לקחתי קבוצה שלי מילים ממאמר של האוניבסיטה העברית עזה (שגם השתמשתי בו כמאמר) על כמה מילים מתחום התקשורת :

ניתן לראות במילים שבחרתי שכולם משמשות בתחום התקשורת, מילים כמו:"רקורד" , "אודישן" ו"רייטינג". (כמובן שיש עוד הרבה תחומים כמו כלכלה,אופנה ועוד שמהם נלקחו מילים אנגליות ) 

לדוגמא המילה רייטינג צריכה להיקרא בעברית "מידרוג" (מתוך האקדמיה העברית ללשון)

המילה אודישן צריכה להיקרא "מבחן בד" ורקורד "רשומה" . אבל כפי שניתן לראות וגם מהשפה המדוברת, המילים האלו הפכו להיות משמעותיות ואף אחד ירים את הכפפה יתחיל להגיד בתוכניות ריאליטי "מבחן בד" בתוכניות הכניסה לתוכנית, או שריאלטי חדש עולה לאוויר ה"מידרוג" יהיה גבוה או נמוך. לכן מילים כאלו , ואולי ספציפית בתחום התקשורת שהוא בינלאומי המילים העבריות לא יעלו בקנה אחד עם המילים הלועזיות.

מתודולוגיה

שאלת החקר- השפעת האנגלית על העברית-יתרון או חיסרון?

כלי המחקר שלי-ניתוח תוכן

אוכל למצוא ממצאים חדשים ואולי מפתיעים על שימוש האנגלית בשפת היום-יום כמו  במילים מעולם התקשורת 

יתרונות: השפה המדוברת ביום-יום יכולה לעזור לי להבין איך  שמשתמשים בסלנג,שפה מדוברת

חסרונות: אפשר להגיע למסקנה אך לא לפתרון
איזו מילה הכי נפוצה?
איזו הכי פחות?
האם לכל המילים יש חלופה בעברית?
האם המילים מקלקלות או מוסיפות לשפה?

אוכלוסית המדגם: 20 מילים מעולם התקשורת שנלקחו מלועזית לעברית

איך בחרתי: הבוחנת ועמית אמרו לי 

מאמרים וכתבות

סיכום מאמרים:
השפעת השפה האנגלית על השפה העברית  פ.סלאיין איוב (2014) 

ההתערבות הגלויה של האנגלית בשפה העברית היא בתחומי השאילה הלקסיקלית ותרגומי השאילה. משמע שאילה של מילה זרה על צורתה ועל שאילה לקסיקלית. לכל לשון אחת קולטת מרעותה מילים כהווייתן וכצורתן משמעותה. יישנן מילים אשר נקלטות בשפה העברית ומתחמקות מצורות דקדוקיות אלא ליצירת פעלים כגון:טרפד,נטרל,קטלג או שמות פעולה הנגזרים מבניינים אלאל כמו נטרול,נרמול וטרפוד.
המילה הזרה עוברת מלשון ללשון ללא שינויים והמילה השאולה מלכתחילה זרה אך היא לבסוף מותאמת לסביבתה הלשוית במסטא חדש בכתיב ובהטעמה. נהייתה שפת תקשורת רחבה בלשונות שונות ובעמדות כלפיה: כמו שמילילם באנגלית נכנסו לשפה היפנית. וורדהוף (1986) "נוספות מילים כדי לציין תכנים באופן כללי,חדשים רעיונות חדשים וגישות חדשות. המילים הזרות מקבילות לחידושים חברתיים ולערכים חברתיים , הן האספקלריה של החברה."

העברית שלנו: מחקרים בלשון ח. פרישמן 
חקר השיח העברי התפתח במידה רבה במקביל לחקר השיח בעולם. בשנות ה70 המאוחרות הופעו בארת ניצנים ראשונים של מחקרי שיח בעברית. חלוץ מחקר השיח בשפה העברית היה פרופסור חיים רבין אשר אמר :"תפקיד השימוש בלשון הוא התקשרות, והלשון היא איפוא פונקציה ל החברה" (רבין 1967) בשני משפטים אלו מביעה השקפתו המחקרית שהביאו אותה למסקנה שהלשון אינה מילים או משפטים אלא הם רק רכיבים בתוך השיח. כיום מחקרי השיח מקיפים בתחומים רבים כמו בבלשנות הטקסט ותהליך הילוך הטקסט בלשנות הטקסא זוכה להתעניינות הולכת וגוברת בדור האחרון ובים היתר,לתרומה לחינוך הלשוני ולאוריינות.  ההתפתחות המתמדת של השיח העברי ניתן גם להוסיף מתוך עיון בכתבי עת לענייני לשון ולתחומים קרובים בספרי יובל לחקר הלשון.




העברית המדוברת לקוחה משאילת מילים משפות אחרות שנחשבה בכל הזמנים להליך טבעי וקיבלה משנה תוקף בעידן הגלובליזציה. ההוויה הישראלית,שהתבססה על קליטת עולים מארצות שונות תוף פרק זמן קצר הביאה להכנסת מילים רבות לשפה העברית שהפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מן השפה ,המילים שלקחו במונחים שונים למילה זרה,או מילה שאולה .
"אף שעיסוקנו בסלנג,מצאנו לראוי לכנות את חומרי עבודתנו בשם הכולל העברית העממית,שכן אף בידינו אמצעי בדוק להבחין בין הסלנג לעברית המדוברת" (נצר,2007) בתקופה המודרנית אין לשון ללא סלנג,הוא מוכר ונחשב כחלק לגיטימי מן השפה ואף נתפס ככסימן מובהק של חיותה של הלשון.


מאמר 4 (מאמר על העברית הקלאסית ולימודה במערכת החינוך)
אין צורך לומר שהדורות האחרונים כאם בארץ-אנחנו אינם צריכים לזה צורך ללימוד העברית. הכל נעשה בעברית,בעברית, ובעברית חיה, נושמת, חיונית, מחדשת ומתחדשת כל העת. כדי לכתוב ולדבר עברית אין הישראלי, דובר עברית ילידית, צריך ללמוד דקדוק. למעשה אין הוא צריך ללמוד עברית כלל כדרך שלומדים שפה על כלליה וחוקיה. וכך הוא הדבר לגבי כל אומה ולשון: אין דובר האנגלית הילידית נצרך ללימוד הדקדוק האנגלי, וכל כיוצא בזה. הדקדוק העברי- זה המתאר את מבנה השפה הוא תחום לימוד שיש לראות בו חום ידע וקלאסי. 
אכן אין חמשת מיליוני דוברי העברית כלשון אם טבעית ואופפת כול צריכים לו. אין הם צריכים לדעת, למשל, שבמילה קילף יש דגש חזק בלמ"ד – דגש חזק שרוב דוברי העברית אינם משמיעים אותו, לא כל שכן שאין הם צריכים לדעת שהפועל קילף הוא בבניין פיעל. במה דברים אמורים? אין טבע הלשון העברית המדוברת בימינו .ועתה נשאלת השאלה הדקדוק העברי הנלמד איננו תואם את דקדוק העברי הקלאסי, ולכן חובה שמערכת החינוך תכיר לתלמיד את דקדוקה  האם אנו מוכנים לוותר על פיסת ההשכלה הזאת המאפשרת לעברי ישראלי בוגר, משכיל, להכיר את מבנה לשונו ואת יסודותיו? הכרת שבעת בנייני הפועל אינה נדרשת לשם ידיעת דיבור עברי, אבל למה
חושב מי שחושב שהחינוך העברי פטור מן הלימוד הזה מן הצד הקלסי? מניין נובע יחס הבוז והזלזול הזה אל הקלסיקה הזאת של הלשון שהיא לשוננו?

מאמר 5
מספר המלים העבריות שנדדו לשפות אחרות הוא קטן יחסית. לעומת זאת, גדול מספרן של המלים הלועזיות שנכנסו אל השפה העברית. מלים לועזיות הן מלים שנכנסו לעברית משפות זרות, כמו למשל: מקסימום, פסיכולוגיה, אופטימי, ליברל, דיסק ופאב. אך כאשר מגיעה אופנה חדשה מארצות אחרות ועדיין אין לה שם הולם בעברית היא מגיעה אלינו בשמה הלועזי לדוגמא:  חליפת "טרנינג", מוסיקת "דיסקו" ועוד. כניסת מילים חדשות לשפה העברית הנה תופעה שכיחה, עבר בלשון חז"ל נכנסו מילים מן הארמית ומילים שנכנסו ללשפה נחשבות עברית לכל דבר.בימינו נכנסות לעברית מלים משפות זרות אחרות: בעיקר מהאנגלית אך גם מהצרפתית, מהגרמנית, מהאדיש, מהערבית ומהרוסית. 
יש המתנגדים לשילוב של מלים לועזיות בשפה, והסיבות להתנגדות שונות. המתנגדים טוענים שמלים לועזיות קשות להבנה וזרות למבנה השפה העברית. ממלים לועזיות קשה לשלבן בשפה.עם כל הרצון למצוא תחליפים עבריים למלים לועזיות, יש בכל זאת מלים לועזיות שאין להן תחליף עברי. מלים לועזיות כמו: "רדיו", "טלפון", "אוניברסיטה", "שוקולד", "טלוויזיה", נחשבות מלים בינלאומיות. כך אומרים אותן בארצות רבות בעולם, ומשום כך מעדיפים להשאיר אותן כך גם בעברית ולא להחליפן במונח עברי. לכן אפילו האקדמיה ללשון העברית אינה מנסה לשנות את המלה "אקדמיה" למלה עברית. 

טקסטים תקשורתיים


"לחפור זה יופי-אבל בעברית" (נלקח מתוך ynet) שחר חי 16.01.13 (טקסט על עשיית הדוקטורט בשפה האנגלית לעומת העברית)
עד כה נכתבו עבודות הדוקטורט באוניברסיטה בשפה העברית,ובמקרים מיוחדים ניתן היה לכתוב אותן בשפות אחות ובעיקר באנגלית. עבודות רבות נכתבו ונכתבות באנגלית,אבל היה חשוב להבליט את המעמד המיוחד של העברית. "העמדת הנאגלית במשקל שווה לעברית מהווה לדעתי נסיגה חמורה מהכיוון" בר אשר אמר לynet לאל שקבעו המייסדים של האוניברסיטה. אנשים אינם אומרים "שלום" או "להתראות" אלא היי וביי אנו מושכבים בידיינ תרבות של למעלה מ3000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית גם שהתנהלו בלשונות אחרים. תגובת האוניבסיטה הייתה :"האוניברסיטה הייתה והינה בשמה עברית,מעל 99 אחוז מהקורסים ניתנים בעברית החינות רובן בעברית ועוד.אולם כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית משקפת את רצון החוקר ומחלקתו להיחשף לכלל הקהילה המדעית בעולם לאו דווקא בישראל. בתחומי מחקר רבים השופטים הרלוונטים והמומחים אינם ביותר אינם בהכרח ישראלים אלא מצויים במוסדות אקדמיים בחו"ל "



"כאילו דה- משהו התשנה בשפה העברית" אפרת זמר 3.4.2010 ( טקסט על הידרדרות שפתם של בני הנוער והעשייה לתקן זאת)
בימים אלו יוצאת לדרך תוכנית חדשה של משרד החינוך,המתפרסמת כאן לראשונה שניתן להגדירה כתוכנית הצלה של שפת בני הנוער. במסגרת התוכנית שכותרתה "הרחבת אוצר המילים" נבנה מאגר מילים שאותו התמלידים אמורים ללמוד ממש כמו בפסיכומטרי,או לחילופין באולפני קליטה אלא שהתוכנית לא מועדת לאקדמאיים או לעולים חדשים-אלא לתלמידים בבית ספר. "שפה היא יסוד התרבות האנושית והשפה העברית היא יסוד תרבותינו הלאומית" אמר השר סער .
כל מי ששמוע שיחה המתנהלת בין נוער לגילאים 12-18 מבין שמשהו התשנה בשפה העברית, השעות הארוכות מול הצ'אטים וההודעות יצרו שפה חדשה כגון"OMG" ו"חחחחח".אבשלום קור,הדמות המזוהה ביותר בשיח הציבורי עם השפה העברית,התוכנית החדשה מבחינתו צריכה להיות הההתחלה בטיפול יסודי בשורש:"אני מדריך את הקורס של גלי צה"ל למעלה מ20 שנה אני מקבלים כאן חבר'ה בני 18 על מנית להכשיר אותם לשידור. כשהתחלתי את הקורס הם קיבלו 7 שיעורי לשון.עם השנים הרחבתי לפי הצרכים,והיום הם מקבלים 60 שיעורי לשון כאשר בכל שיעור חובה אליהם לדבר ולא רק להקשיב" קור מציע להפנות אצבע מאשימה כלפי ממשלות ישראל,שלאורך השנים הזניחו את החינוך ואת החינוך הלשוני בפרט."מאז שהחלו קיצוצים בתקציב החינוך,המשבצת סבלה יותר מכל היא משבצת השפה העברית." אומר קור.



"באקדמיה חוששים לשפה העברית" תמרה טראובמן כתבת "הארץ" לענייני אקדמיה 5.1.2005 (טקסט ל גלובליזציה בשפה העברית לאחר "יום השפה העברית")
"יום השפה העברית"  צוין בטקסים רשמיים וחגיגיים,אך כולם יודעים שרק שפה במצוקה זקוקה ליום כזה. האנגלית לא רק מתפשטת בשפה העברית בקצב גדל והלך,אלא גם שהשתלטותה הכתה שורשים עמוקים,עד כי נטבעות מילים חלופיות בעברית והן נותרות מאחורי האנגלית." Ecological Niche" (מושג בטקסט שמשמעותו "גומחה אקולוגית") מועתק אחד,-לאחד מהאנגלית. התופעה הזאת (של העתק המילים מהאנגלית) אפילו מתרחשת באקדמיה העברית ללשון,
"זה מאוד תלוי באנשים שישבו בוועדה שדנה בעניין", אומרת גדיש. "אם הם היו אנשי עברית ואנשי שפה, או טכנאים שיצרו בבואה של האנגלית בלי מחשבה על השורש העברי ההולם". אומרת רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון. לדוגמא: "תימוכין"-"backing" היא אחת מהמילים הנוספות שהאקדמיה העברית, הבעיה היא שהאקדמיה יוצקת את המונחים בדמות האנגלית ולכן למרות שאנו הולכים עם העברית-עדיין יש אנגלית.
העברית הוקמה לתחייה לאחר שלא היתה בשימוש מאות שנים. אך כעת, אומרים מומחים, הגלובליזציה והמוחלטות של השפה האנגלית מאיימות עליה. "השאלה הגדולה", אומרת גדיש, "היא האם העולם הולך להיות שפה אחת. לאו דווקא במובן שכולם ידברו אנגלית, אלא שכולם יחשבו אנגלית".


"מלחמת האקדמיה העברית בשפה האנגלית" (נלקח מעיתן הארץ) רויטל חובל 12.10.2012(טקסט על החלטת השפה שבה מרצים בטכניון)
תשעים ותשע שנה לאחר המלחמה הסוערת על שפת ההוראה בטכניון, שבה הוכרע כי ילמדו בעברית, לא בגרמנית, הוויכוח ההיסטורי חוזר לאקדמיה, הפעם בין עברית לאנגלית. בכנס האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל,המתקיימת אחת לשלוש שנים בארץ היה ויכוח ב"מאחורי הקלעים" באיזו שפה ישתמשו על מנת להעביר את תוכן הכנס. האגודה התעקשה על אנגלית,לאחר מכן עברית ולאחד מן המשתתפים בכנס הצית דיון סוער בוועדה.בשיחה עם "הארץ" אמר גולדשטיין ש"לא אכפת לי שירצו באנגלית, אבל אני נגד הכפייה של השפה. נוצר מצב הפוך, שישראלים מרצים באנגלית על מקורות העברית. אם אתה איש מדע, ביולוג, אז אין לך ברירה, אבל אם שפתך עברית ואתה הולך להרצות על מה שאתה חוקר באנגלית, יש פה משהו מבלבל".כמה מתומכי האנגלית השיבו לגולדשטיין, בהם ברזילי, שהסביר כי "הסיבה המרכזית מדוע שפת הדיונים היא באנגלית היא שזהו ארגון בינלאומי שרבים מחבריו וחברותיו אינם ישראלים ויש גם לא מעטים שהעברית שלהם אינה מספיק טובה כדי לנהל דיונים אקדמיים בעברית". בעקבות דיון זה שני סודות נחשפו: חוקרי התרבות אינם שולטים כמו שחשבו בשפה העברית אך מצד שני ישו חוסר כבוד לשפה העברית מצד האקדמיה הישראלית לשפה העברית.

"הכירו: המילים שנכנסו לחיינו בשנה החולפת" (נלקח מ mako) עמית ולדמן ורקפת בורשטיין  25.9.14
ידוע לכל שהשפה העברית המדוברת מושפעת במידה רבה משפות לועזיות - כך הפכו מילים כמו טלפון, טרקטור וטלוויזיה לחלק בלתי נפרד מהשפה והן כנראה כבר לא ילכו לשום מקום. אבל מה לגבי המילים החדשות שנכנסות לחיינו? התחום העיקרי בה השפה הלועזית נכנסת רבות לחיינו הוא התחום הטכנולוגי.כך יוצא שרבים מאיתנו כלל לא יודעים שלאותם פיתוחים טכנולוגיים יש גם תרגום הולם בעברית. רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה העברית ללשון, הסבירה מדוע לציבור קשה לקבל את המילים העבריות החדשות: "השפה היא דבר טבעי ומתפתח. אי אפשר לנבא איזו מילה תתפוס ואיזה תישאר על רצפת עורכי המילונים".ולמרות כל החידושים בשפה, לאקדמיה ללשון יש עדיין מילים שממתינות על הפרק שהוא "באג" עדיין ממתין לאישור, ומילים כמו וינטאג', טוסטר לחיץ וקאפקייק עדיין מחכות לתחלופה עברית . אך בינתיים, נדמה שהמציאות תמשיך להתגבר על השפה המדוברת ולחזק את הצורך להמציא עוד ועוד מילים חדשות.

פרוייקט ל' בר אברמוביץ

מבוא עבודה בתקשורת

בחרתי בנושא של השפעת האנגלית על העברית,יתרון או חיסרון? (במילים יותר פשוטות) כיום בעולם המודרני,שהגלובליזציה מאוד זמינה ושהטכנולוגיה בשיאה האנגלית השפה הבינלאומית מתחזקת וכל המדינות בעולם משופעות מימנה אם זה בטלוויזיה,רדיו והאינטרנט שגדוש באנגלית כמו בתוכנות ואתרים. אני חושבת שהנושא חשוב מכיוון שאנגלית שהיא שפה ככ חשובה לכל אדם ואדם בארץ ובעולם ומעשירה את הידע שלנו צריכה להיות מובנת ומדובר ע"י כולם אבל האם היא גוזלת מאיתנו את השפה המקומית שלנו? אנגלית היא כבר השפה השלישית שהכי מדוברת בארץ ובעקבות הקמפיין של נפתלי בנט לעליית כמות הנבחנים ה5 יחידות אנגלית, האנגלית נהיית שפה חשובה,אך עד מה צריך לתת לה להיות חשובה? באיזה אופן?

סיכום מאמרים:

ההתערבות הגלויה של האנגלית בשפה העברית היא בתחומי השאילה הלקסיקלית ותרגומי השאילה. משמע שאילה של מילה זרה על צורתה ועל שאילה לקסיקלית. לכל לשון אחת קולטת מרעותה מילים כהווייתן וכצורתן משמעותה. יישנן מילים אשר נקלטות בשפה העברית ומתחמקות מצורות דקדוקיות אלא ליצירת פעלים כגון:טרפד,נטרל,קטלג או שמות פעולה הנגזרים מבניינים אלאל כמו נטרול,נרמול וטרפוד.
המילה הזרה עוברת מלשון ללשון ללא שינויים והמילה השאולה מלכתחילה זרה אך היא לבסוף מותאמת לסביבתה הלשוית במסטא חדש בכתיב ובהטעמה. נהייתה שפת תקשורת רחבה בלשונות שונות ובעמדות כלפיה: כמו שמילילם באנגלית נכנסו לשפה היפנית. וורדהוף (1986) "נוספות מילים כדי לציין תכנים באופן כללי,חדשים רעיונות חדשים וגישות חדשות. המילים הזרות מקבילות לחידושים חברתיים ולערכים חברתיים , הן האספקלריה של החברה."


מאמר2
חקר השיח העברי התפתח במידה רבה במקביל לחקר השיח בעולם. בשנות ה70 המאוחרות הופעו בארת ניצנים ראשונים של מחקרי שיח בעברית. חלוץ מחקר השיח בשפה העברית היה פרופסור חיים רבין אשר אמר :"תפקיד השימוש בלשון הוא התקשרות, והלשון היא איפוא פונקציה ל החברה" (רבין 1967) בשני משפטים אלו מביעה השקפתו המחקרית שהביאו אותה למסקנה שהלשון אינה מילים או משפטים אלא הם רק רכיבים בתוך השיח. כיום מחקרי השיח מקיפים בתחומים רבים כמו בבלשנות הטקסט ותהליך הילוך הטקסט בלשנות הטקסא זוכה להתעניינות הולכת וגוברת בדור האחרון ובים היתר,לתרומה לחינוך הלשוני ולאוריינות.  ההתפתחות המתמדת של השיח העברי ניתן גם להוסיף מתוך עיון בכתבי עת לענייני לשון ולתחומים קרובים בספרי יובל לחקר הלשון.



מאמר3
העברית המדוברת לקוחה משאילת מילים משפות אחרות שנחשבה בכל הזמנים להליך טבעי וקיבלה משנה תוקף בעידן הגלובליזציה. ההוויה הישראלית,שהתבססה על קליטת עולים מארצות שונות תוף פרק זמן קצר הביאה להכנסת מילים רבות לשפה העברית שהפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מן השפה ,המילים שלקחו במונחים שונים למילה זרה,או מילה שאולה .
"אף שעיסוקנו בסלנג,מצאנו לראוי לכנות את חומרי עבודתנו בשם הכולל העברית העממית,שכן אף בידינו אמצעי בדוק להבחין בין הסלנג לעברית המדוברת" (נצר,2007) בתקופה המודרנית אין לשון ללא סלנג,הוא מוכר ונחשב כחלק לגיטימי מן השפה ואף נתפס ככסימן מובהק של חיותה של הלשון.





טסט תקשורתי


"לחפור זה יופי-אבל בעברית" (נלקח מתוך ynet) שחר חי 16.01.13 (מאמר על עשיית הדוקטורט בשפה האנגלית לעומת העברית)
עד כה נכתבו עבודות הדוקטורט באוניברסיטה בשפה העברית,ובמקרים מיוחדים ניתן היה לכתוב אותן בשפות אחות ובעיקר באנגלית. עבודות רבות נכתבו ונכתבות באנגלית,אבל היה חשוב להבליט את המעמד המיוחד של העברית. "העמדת הנאגלית במשקל שווה לעברית מהווה לדעתי נסיגה חמורה מהכיוון" בר אשר אמר לynet לאל שקבעו המייסדים של האוניברסיטה. אנשים אינם אומרים "שלום" או "להתראות" אלא היי וביי אנו מושכבים בידיינ תרבות של למעלה מ3000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית גם שהתנהלו בלשונות אחרים. תגובת האוניבסיטה הייתה :"האוניברסיטה הייתה והינה בשמה עברית,מעל 99 אחוז מהקורסים ניתנים בעברית החינות רובן בעברית ועוד.אולם כתיבת הדוקטורט בשפה האנגלית משקפת את רצון החוקר ומחלקתו להיחשף לכלל הקהילה המדעית בעולם לאו דווקא בישראל. בתחומי מחקר רבים השופטים הרלוונטים והמומחים אינם ביותר אינם בהכרח ישראלים אלא מצויים במוסדות אקדמיים בחו"ל "



"כאילו דה- משהו התשנה בשפה העברית" אפרת זמר 3.4.2010 ( מאמר רעל הידרדרות שפתם של בני הנוער ועשייה לתקן זאת)
בימים אלו יוצאת לדרך תוכנית חדשה של משרד החינוך,המתפרסמת כאן לראשונה שניתן להגדירה כתוכנית הצלה של שפת בני הנוער. במסגרת התוכנית שכותרתה "הרחבת אוצר המילים" נבנה מאגר מילים שאותו התמלידים אמורים ללמוד ממש כמו בפסיכומטרי,או לחילופין באולפני קליטה אלא שהתוכנית לא מועדת לאקדמאיים או לעולים חדשים-אלא לתלמידים בבית ספר. "שפה היא יסוד התרבות האנושית והשפה העברית היא יסוד תרבותינו הלאומית" אמר השר סער .
כל מי ששמוע שיחה המתנהלת בין נוער לגילאים 12-18 מבין שמשהו התשנה בשפה העברית, השעות הארוכות מול הצ'אטים וההודעות יצרו שפה חדשה כגון"OMG" ו"חחחחח".אבשלום קור,הדמות המזוהה ביותר בשיח הציבורי עם השפה העברית,התוכנית החדשה מבחינתו צריכה להיות הההתחלה בטיפול יסודי בשורש:"אני מדריך את הקורס של גלי צה"ל למעלה מ20 שנה אני מקבלים כאן חבר'ה בני 18 על מנית להכשיר אותם לשידור. כשהתחלתי את הקורס הם קיבלו 7 שיעורי לשון.עם השנים הרחבתי לפי הצרכים,והיום הם מקבלים 60 שיעורי לשון כאשר בכל שיעור חובה אליהם לדבר ולא רק להקשיב" קור מציע להפנות אצבע מאשימה כלפי ממשלות ישראל,שלאורך השנים הזניחו את החינוך ואת החינוך הלשוני בפרט."מאז שהחלו קיצוצים בתקציב החינוך,המשבצת סבלה יותר מכל היא משבצת השפה העברית." אומר קור.